צלמים רבים מתחבטים איך להיות צלמים טובים יותר. איך להצליח לצלם תמונות טובות יותר? הסברה הרווחת והמוטעית ביסודה היא שציוד טוב מביא לתמונות טובות. ובכן צילום הוא לא היכולת להפעיל את הציוד, אלא היכולת לראות מבעדו. תיק עמוס במצלמות ועדשות איננו בר תחרות לצלם בעל עין רגישה וחוש תזמון מחודד. להיפך, לעיתים גודש יתר של ציוד יעיב על תהליך קבלת ההחלטות של הצלם ויגרום לכם לפספס רגע מכונן או קומפוזיציה ייחודית. אז הנה לכם כמה תרגילי כושר שיהפכו אתכם לצלמים טובים יותר וגם יחסכו לכם כסף בהימנעות מרכישות מיותרות של ציוד יקר.

 

מגבלות מכוונות

ספורטאים מעמיסים על עצמם מגבלות באימונים בכדי שגופם ינסה להתגבר עליהן, ובהכרח יתפקד טוב
יותר בעת מבחן. כל מי שרץ עם משקולות לרגליו, ירגיש תחושת ריחוף וישפר את ביצועיו לאחר שיוריד אותן ויצא למירוץ.

העצלנות האנושית הביאה להמצאת עדשות הזום, בעלות אורך המוקד המשתנה. אז וותרו על ה-17-55
שלכם. השאירו בבית את התיק עם עדשות השילוש הקדוש וצאו ליום צילום עם עדשה אחת בלבד – נניח 50 מ“מ, או למהדרין 35
מ"מ. כבו את מנגנון ייצוב התמונה (אתם לא באמת זקוקים לו) ועברו למיקוד ידני. צלמו עם מחשבה. הפעילו את הרגליים
לטובת הקומפוזיציה (זה גם טוב לכושר). לימדו את הציוד שברשותכם והטמיעו את מגבלותיו במהלך המחשבה היצירתית שלכם.

צמצום לצורך חידוד

יש משהו קסום בצילומים בשחור לבן. משהו באווירה הופך לדרמטי יותר. הניגוד בין המראה
הדוקומנטרי אל מול הסגנון האומנותי של צילומים אלו, עושה נעים לתאים האפורים שמעבדים את התמונות. סילוק הרעש הצבעוני
איכשהו מעצים את הסיפור ומחזק את הרגע המצולם.

חובבי הטכנולוגיה יצלמו תמיד בצבע וישמרו את קובצי ה-Raw. עבורם תהליך המרת התמונות לגווני
אפור הוא מהלך טכני סטרילי. ההמלצה שלנו היא לצלם מראש בשחור לבן. נו בסדר, תשמרו את ה-Raw כדי שתוכלו לחזור לצבע אם
תרצו, אבל בצעו את תהליך הקומפוזיציה והמחשבה האומנותית מול עינית המצלמה בגווני אפור. אתם תופתעו מהתוצאות.

 

משימות מוגדרות

הגדירו לכם משימות צילום של נושא מסויים. נניח סדרת צילומים המוקדשת לגלגלי מכוניות.
לחילופין, צילומים בהם שולט הגוון הכחול. אתגרו את עצמכם נגד הזרם. נניח כשאתם נמצאים באתר תיירות, הסתובבו ב-180
מעלות וצלמו את מה שתראו ממול. הצבת מטרה מוגדרת תשמור עליכם ממוקדים (ווינק ווינק) ותוריד מכם את הנטל הרעיוני של
מה לצלם.

 

ולסיום רגע של זן

״הציוד החשוב ביותר לצלם נמצא כמה סנטימטרים מאחורי העינית״ אמר אנסל אדאמס. כותב שורות אלו
הבין זאת עוד לפני פרוץ העידן הדיגיטלי, עת צפה בתערוכת צילומים מדהימים, שבוצעה כולה במצלמת כיס (Pocket) ידנית. את
החיזוק קיבלתי לא מכבר כשחבר התגאה בפני על הרכש האחרון שלו – מצלמת הדגל של ניקון, ה-D850. ניצבתי נבוך מול עשרות
צילומים דהויים ובנאליים.

אז קחו את המצלמה ששברשותכם וצאו לצלם. עם הזמן תחדדו את החושים שלכם ותעשירו את מנעד
יכולותיכם באמצעות ציוד גמיש יותר.

print