בצילום וידאו יש חשיבות רבה לתיכנון מוקדם
שיכלול פירוט נרחב ככל האפשר של תנאי הצילום, הסגנון, ואופן הנעת המצלמה/המצולמים. בהקשר זה, יש חשיבות רבה ליציבות
המצלמה. לכן, אלא אם מדובר בצילום דוקומנטרי או סיבה סגנונית כלשהי לצילום ידני, לרוב תעוגן המצלמה במתקן מייצב
כלשהו – חצובה או מנוף.

חלק גדול מהמצלמות כוללות מייצב תנועה בגוף המצלמה או בעדשה, שעוזר ״להחליק״ רעידות למיניהן
שנוצרו תוך כדי הצילום (למשל במקרה של צילום ידני או צילום בהליכה) – ובכל זאת, לא תמיד תתקבל תוצאה חלקה ונעימה
לצפיה.

למרבית תוכנות העריכה העדכניות יש אפקט מייצב תנועה כלשהו. אפקטים מסוג זה יפתרו את רוב
בעיית היציבות, אבל פתרון זה בא על חשבון חלק מהתמונה המצולמת ועל חשבון איכותה – שכן בכדי לתקן את הרעידות למיניהן,
האפקט מגדיל את החומר המצולם במקצת, כדי שניתן יהיה למקם מחדש כל פריים (כל תמונה) בווידאו ולחתוך את השוליים החוצה
לקבלת מראה אחיד. לפיכך, מומלץ לתכנן מראש את אופי הצילום ולהערך בהתאם עם כל מתקן מייצב רלוונטי. במאמר זה אתאר
מייצבים שונים שעשויים לשפר את התנועה בווידאו המצולם ולהקל על חייהם של העורך והצופים גם יחד.

כאמור, כל עוד התנועה של המצלמה חלקה ויציבה – העריכה בין המקטעים השונים תהיה פשוטה ותיצור
עניין.

ישנם שלושה סוגי תנועה מקובלים בצילום וידאו:

1. תנועה של המצולם מול מצלמה סטטית

2. תנועה של המצלמה מול מצולם סטטי

3. תנועה של המצלמה והמצולם בו זמנית

בתנועה של המצולם, בדרך כלל תעמוד המצלמה על חצובה כלשהי כדי למקד את תשומת ליבו של הצופה
בדמות הנעה בפריים. לרוב ישתמש הצלם בחצובה מתאימה לתנאי הצילום ולמצלמה, מאחר וגם כשהוא עומד יציב ומחזיק את המצלמה
ביד – תראה תנועה קלה בווידאו.

סוגים אפשריים:

‏Tripod – חצובה עם שלוש רגליים. זו החצובה הקלאסית – שלוש הרגלים הטלסקופיות ניתנות
לכיוונון בהתאם לגובה הרצוי,  ובעזרת ראש החצובה ניתן לכוון את המצלמה באופן הרצוי ואף ליצור תנועות מסוימות
תוך כדי צילום. חסרונות – במקרה של חלל צפוף וקטן, קשה לעבוד עם חצובה סטנדרטית. בנוסף, חצובה סטנדרטית שוקלת יותר
מהסוגים הנוספים שיפורטו כאן.

‏
Monopod – חצובת רגל. זו חצובה עם רגל טלסקופית אחת
המשמשת בד״כ לצילום עם מצלמות קלות/DSLR. לרוב, חצובה זו  זקוקה לתמיכה של הצלם – היא אינה עומדת בעצמה אלא אם
יש לה רגל/רגליים בתחתית (ולמען שלמות הציוד והשקט הנפשי – גם אז מומלץ לתמוך ידנית בחצובה או במצלמה). לחצובה כזו
יתרון מובהק בחללים צפופים, וקל יותר להתנייד איתה במקרה של צילום בתנאי שטח ובזמן מוגבל. חסרון ראשי – היא אינה
מיועדת למצלמות גדולות וכבדות.

כדאי לדעת כי היום ניתן למצוא גם חצובה משולבת – חצובת שלוש רגליים עם מוט הגבהה מרכזי
לראש, שיכול לתפקד גם עצמאית כמונופוד.

מפרקית/גמישה – לחצובה זו שלוש רגליים קצרות והיא מיועדת למצלמות קלות יחסית ולמצלמות DSLR.
הרגליים מפרקיות וגמישות ומאפשרות לעגן את המצלמה לעצמים מזדמנים בשטח, ולקבל זוויות מיוחדות.  חסרון ראשי – גם
סוג זה לרוב אינו מיועד למצלמות גדולות וכבדות.

בתנועה של המצלמה, בדרך כלל ישתמש הצלם במנוף, פסי דולי, מכתוף, או מתקן גוף (steadicam).
השאיפה תמיד תהיה להניע את המצלמה בצורה החלקה והמעניינת ביותר, ולהעניק לצופה נקודת מבט של משקיף מהצד או דמות
בעלילה.

בהפקות מקצועיות, מנוף מסוגל לשאת את המצלמה הגדולה ונשלט מרחוק במקביל לשליטה
במצלמה. חלק מהמנופים  נושאים, בנוסף למצלמה, גם את הצלם ואף את עוזר הצלם.

‏Dolly – מסילה הניתנת להרכבה באורך הרצוי ולעיתים בזווית הרצויה ומשמשת להנעת המצלמה
בתנועה חלקה על המסילה בעזרת עגלה מיוחדת. משמשת להפקות מקצועיות. כמו המנוף, גם ה-dolly דורשת מיומנות גבוהה ומספר
אנשים לתיפעול נכון.

בהפקות קטנות יותר ניתן לעבוד כיום עם סליידרים – מעין חיקוי ממוזער של dollyy –
גלגלים המתחברים לרגלי החצובה, או מצלמות רחף – תלוי בגודל המצלמה כמובן (שיטות אלה המיועדות למצלמות DSLR ולא
למצלמות כבדות).

מכתוף – מתקן אליו מחוברת המצלמה והמתקן כולו נשען על כתפו של הצלם. יש כיום מספר סוגי
מכתופים המיועדים לגודלי  מצלמה שונים. החסרון – לאורך צילום ממושך מרבית המכתופים מסרבלים ומכבידים על הצלם.

‏Steadicam – זהו מתקן גוף מקצועי יותר המאפשר תנועה חלקה בעזרת הליכה. המתקן מבוסס על
רתמה המחוברת לגוף הצלם,  עליה מונח מנשא הידראולי – שאליו מתחברת המצלמה. מתקן זה דורש מיומנות מהצלם, אך הוא
הנפוץ והוותיק מכולם בצילום וידאו בקולנוע ובטלויזיה.

גרסאות פשוטות יותר המבוססות על עקרון זה מבוססות על זרוע מתכווננת המתחברת לרתמת גוף או
חגורה על גופו של הצלם.

בתנועה של המצלמה והמצולם בו זמנית – אלא אם כאמור יש הצדקה סגנונית לכך – לרוב תנוע המצלמה
על מנוף, מסילה (dolly), מתקן גוף או מייצב. לרוב, תנועה כזו מכוונת לעקוב אחר המצולם, ולפיכך, בהתאם לסגנון הסרט,
תתוכנן התנועה המתאימה עם או בלי מייצב.

מייצבי תנועה נוספים – כיום ישנם עוד מייצבי תנועה המבוססים על אחיזה במתקן מייצב שאליו
מחוברת המצלמה. חלק מהמייצבים קלים ונוחים, בעלי ידית אחיזה אחת או יותר, וחלקם כוללים משקולת כלשהי לאיזון המתקן –
אך כולם מבוססים על אחיזה ידנית של המתקן תוך כדי תנועה.

כל אחד מהמתקנים שצויינו אמור לשפר את חלקות התנועה המצולמת, אך כמו כל דבר אחר בתחום זה –
מתקנים שונים מתאימים למטרות שונות ולמצלמות שונות. במידה והסגנון הרצוי אמור להרגיש ״ידני״, או ״ספונטני״ – כמובן
שלא יעשה שימוש רב במייצבים כלשהם.

השורה התחתונה – השוק רווי באפשרויות לשיפור צילום וידאו המתאימות לכל מטרה, לכל מצלמה ולכל
כיס – אז מומלץ לנסות חלק מהן בכדי לקבל צילום חלק יותר ולהקל על עבודת העריכה בשלב מאוחר יותר.