exm menu

 

exm menu

 

ספין-אוף

מיכל וינס | 29.12.2022

ספין-אוף (מאנגלית spin-off) היא יצירת סיפורת הנגזרת מיצירה קודמת. זו יכולה להיות כל יצירה – סרט, משחק מחשב, סדרה וכו׳. זהו פתח יצירתי להרחבת סיפורה של דמות מסויימת בכפוף ל״עולם״ המקורי בה הופיעה. במאמר זה אסקור את המשותף ויוצא הדופן ביצירות כאלו בטלויזיה, ואספק מספר דוגמאות חדשות וגם ותיקות שהצליחו.

כאמור, ספין־אוף היא יצירה העומדת בפני עצמה אך מבוססת על ״עולם״ קיים. לרוב תתרכז היצירה בדמות מסויימת שסיפורה האישי מרתק לא פחות מהעולם ממנו הגיעה. חוקיות זו מאפשרת חופש פעולה ליוצרים, מאחר ולרוב אין צורך להמציא את כל עולמה של הדמות מחדש. בארץ מתייחסים לספין־אוף לעיתים כאל ״סדרת בת״. לפעמים סדרה הנחשבת ל״סדרת בת״ עולה על המקור ומצליחה יותר ממנו.

בקולנוע ניתן למצוא דוגמאות רבות לספין־אוף בהן מופיע סרט העוסק בדמות מסרט אחר. הנה רשימה קצרה וחלקית ביותר מהשנים האחרונות – ״סולו״ (דמותו של האן סולו מ״מלחמת הכוכבים״), ״עלייתו של סקייוקר״ (גם הוא מ״מלחמת הכוכבים״), ״חיות פלא והיכן למצוא אותן״ (דמותו של ניוט סקמנדר מ״הארי פוטר״), ״הפינגווינים ממדגסקר״ (דמויות מתוך הסרט ״מדגסקר״ שקיבלו סרט משל עצמן) ועוד.

יצירה טלויזיונית מאפשרת זמן מסך גדול יותר, לפיכך ספין־אוף ליצירה כזו אמור להצדיק את זמן המסך ודורש בניה מדוקדקת יותר. בדרך כלל יהיה קשר ברור בין סדרת ספין־אוף לסדרה המקורית – בעיצוב, בסגנון הצילום והעריכה, בבניית הדמויות – אך הסיפור יהיה מפותל מספיק כדי להמשיך לפחות למשך עונה.

יש להבדיל בין סדרות מאותו עולם לבין ספין־אוף –  למשל, יש המון סדרות דומות ב״עולם״ של ״חוק וסדר״ או בעולם הריאליטי. אלו סדרות מאותו עולם בו השוני המרכזי הוא מיקום התרחשות שונה גיאוגרפית, ולרוב כל פרק מציג סיפור העומד בפני עצמו. פה ושם ישנו סיפור מתפתח של דמות כלשהי לאורך העונה. המניע לסדרות כאלו הוא לרוב כלכלי – ההפקה מנסה לרכב על הצלחה קיימת של סדרת המקור. 

לעומת זאת סדרה כמו ״הבית של פיסטוק״ שלנו, שמקורה ב״רגע עם דודלי״, נוצרה כי ההפקה רצתה ליצור עולם נוסף לחלק מהדמויות המקוריות לאחר ששלמה ניצן, הוא דודלי (הדמות הראשית בסדרה המקורית), הודיע שאינו רוצה להמשיך לגלם את הדמות, למרות הצלחת הסדרה. כלומר, ״הבית של פיסטוק״ היא ספין־אוף.

מאפיינים משותפים ליצירות ספין־אוף 

  • לרוב תעסוק יצירה כזו בגיבור משנה מהיצירה המקורית. כזה שאמור להיות מעניין מספיק כשלעצמו, ולמשוך קהל אוהד ל״עולם״ אליו הוא משתייך. 
  • לרוב יוצגו פרטים חדשים שלא הוצגו בעבר בהקשר של הדמות הזו.
  • לרוב יהיו מאפיינים שיקשרו את הספין־אוף ליצירה המקורית.
  • לעיתים יצירת הספין־אוף משלימה מידע שלא ניתן היה להעביר ביצירה המקורית.
  • לרוב היא תתרחש לאחר היצירה המקורית, אך לעיתים היא תתרחש בציר זמן מוקדם יותר מהיצירה הראשונית וכך תהווה גם מעין ״סיפור מקדים״.

דווקא שבירה של המוסכמות הללו תורמת פעמים רבות להצלחה של הספין־אוף.

כך למשל ״פרייזר״ (סדרת הספין־אוף של ״חופשי על הבר״) היתה אינטיליגנטית יותר בהומור שלה, פנתה לקהל קצת שונה, וכך הצליחה לבדל את עצמה מסדרת המקור.

״שלדון הצעיר״ מציגה את חייו המוקדמים של שלדון קופר, דמות ראשית מהסדרה ״המפץ הגדול״, והיא מוקפדת במידה כזו שהשחקנית שמגלמת את אימו בילדותו היא בתה במציאות של השחקנית שגילמה את אימו ב״מפץ הגדול״. בנוסף, ג׳ים פרסונס, השחקן המגלם את שלדון קופר ב״מפץ הגדול״, עושה את כל הקריינות המכוונת ב״שלדון הצעיר״ כדי להוסיף מימד של אמינות לכך שסדרה זו היא מנקודת מבטה של הדמות.

בתמונה מימין שלדון ואימו מ״המפץ הגדול״ ומשמאל שלדון ואימו מ״שלדון הצעיר״

״אנג׳ל״ שנוצרה על פי דמות משנה מתוך ״באפי ציידת הערפדים״, הקפידה להציג את באפי ודמויות ראשיות נוספות מהסדרה המקורית, דווקא כדי להשאיר את המעריצים על הכוונת.

ל״דוקטור הו״ הבריטית נעשו כבר 9 סדרות ספין־אוף, אך ב״עולם״ של הסדרה בה הדמות הראשית ״נולדת מחדש״ מידי כמה עונות (ומגולמת על ידי שחקן או שחקנית חדש/ה), סדרה בת 50 שנה – זה דווקא מוצדק. קהל המעריצים של הסדרה חובק עולם כך שיצירת ספין־אוף על דמות כלשהי תמיד מתקבלת בהתלהבות. שתי יצירות ספין־אוף מצליחות מעולם זה הן ״טורצ׳ווד״ ו״הרפתקאות שרה ג׳יין״ שפיתחו את סיפורן של דמויות משנה לאחר שנפרדו מהדוקטור, אך הקפידו להציג יצורים ואויבים שונים שהקהל הכיר מ״דוקטור הו״.

סדרות ספין־אוף עשויות להשתייך לכל ז׳אנר שהוא.

באנימציה למשל, אזכיר קודם כל את ״משפחת סימפסון״ שהתחילה בכלל בקטעים קצרים בתוך ״המופע של טרייסי אולמן״. הסימפסונים כידוע, כבשו את העולם והפכו להיות קומדיית המצבים המשודרת הארוכה ביותר (34 עונות בינתים מ-1989), לעומת ״המופע של טרייסי אולמן״ שהסתיים לאחר 4 עונות.

הנה הקטעים ששודרו במופע של טרייסי אולמן, מהם נולדה משפחת סימפסון:

מאותה תקופה ניתן להזכיר את ״דריה״ סדרת האנימציה של MTV שנולדה מתוך ״ביווס ובאטהד״, או את ״הזמן של טימי״ העכשוי יותר, שנולד מ״שון כבשון״.

קומדיות מצבים כמו ״פרייזר״ או ״שלדון הצעיר״ שהוזכרו קודם, ידועות ביצירות ספין־אוף. אחת הותיקות יותר היא ״בנסון״ שהציגה עולם שלם סביב דמות משנה חדת לשון מהסדרה ״סבון״. הדמות מתקדמת בעולם לתפקיד בכיר יותר עם משפחה אחרת, אך האופי שלה נותר בעינו.

באופן דומה הסדרה ״עולם אחר״ עסקה בחיי הקולג׳ של אחת הבנות מ״משפחת קוסבי״, ולאחרונה ״בוגרת כזו״ עושה בדיוק אותו דבר עם דמות הבת מ״שחור כזה״.

ג׳ואי“ מ״חברים״ קיבל סדרת ספין־אוף שדוקא לא צלחה, כי מסתבר שהדינמיקה על החברים לא ניתנת לשיחזור.

בגזרת המתח, ״המפענחת: פשעים מיוחדים״ היא ספין־אוף לדמות מתוך ״המפענחת״. המענין הוא שדמות זו ב״מפענחת״ היתה בתחילת דרכה אנטגוניסטית ובעייתית מול הדמות הראשית במפענחת. היוצרים, שכבר חשבו על ספין־אוף בכיכובה, השכילו ״להפוך״ את יחס הדמות הראשית אליה – כך שכשהיא קיבלה את התפקיד הראשי בספין־אוף, הקהל המקורי כבר למד להעריך אותה כמו הדמות הראשית במפענחת – והספין־אוף הצליח.

״הסוכנת קרטר״ היא ספין־אוף לדמות שהפציעה מתוך ״ש.י.ל.ד״, אלא שבמקרה זה ציר הזמן היה שונה לחלוטין ועסק בתקופה שונה. גם הסגנון היה שונה לחלוטין ונראה הרבה יותר כקומיקס מסוגנן ופחות אקשן הייטקיסטי. 

בתמונה מימין ״ש.י.ל.ד״ ומשמאל ״הסוכנת קרטר״

בגזרת הדרמה, לאחרונה הסתיימה ״סמוך על סול״ הנפלאה, שהביאה עולם ומלואו של דמות משנה מתוך ״שובר שורות״ המעולה. מאחר והיוצרים והכותבים המקוריים בנו את סדרת הספין־אוף, הם הצליחו לספק את כל הרקע המקדים ל״שובר שורות״, להרחיב את סיפורן של דמויות רבות מסדרת המקור, וגם לקפוץ בסופו של דבר לציר הזמן שאחרי ״שובר שורות״ ולסגור את כל קצוות הסיפור.

ולבסוף בחרתי להזכיר את ״וונסדיי״ העכשוית מאוד, שעוסקת בחווית הקולג׳ של הבת מ״משפחת אדמס״. ל״משפחת אדמס״ היו מספר גילגולים – סדרת טלויזיה של שנות ה-60, סרטי קולנוע מאוחרים יותר ועוד. הסדרה הנוכחית צוללת לאותו עולם מוכר וגותי של משפחת אדמס, ובעיקר עושה הרבה כבוד לדמויות המוכרות מהסרטים והסדרה המקורית. היא מסוגננת, כתובה ומשוחקת מצוין, ויש בה מחוות מגניבות לכל חובבי המשפחה האפלה – החל מתפקיד משנה של כריסטינה ריצ׳י ששיחקה את וונסדיי בסרטי הקולנוע, המשך בנקישת האצבעות המזוהה עם נעימת הסדרה כחלק מהעלילה, וכלה בשבריר מזוהה מאוד מנעימת הפתיחה האייקונית בסוף כל פרק. העונה הראשונה ששודרה כעת מסתמנת כהצלחה מסחררת ולפיכך ניתן להמר שיהיו עונות נוספות לספין־אוף מוצלח זה.

הנה קטע מתוך העונה הנוכחית של וונסדיי:

לסיכום, יצירת ״ספין־אוף״ היא לא בהכרח יצירה עצלנית שמונעת משיקול כלכלי של ההפקה. להבדיל מ״סדרת בת״ שיכולה להיות גם סיפור נפרד לחלוטין ללא דמויות מהסדרה המקורית (למשל ״בית הדרקון״ שמתמקדת במשפחה אחת מ״משחקי הכס״ 270 שנה מוקדם יותר), וגם סדרה נפרדת עם מבנה זהה (כמו ״חוק וסדר:לונדון״ מול ״חוק וסדר״ המקורית).

ביצירת ספין־אוף יכולה להיות הרחבה משמעותית של עלילה ודמויות שלמדנו לאהוב מיצירה אחרת, ולעיתים יש בה עולם שלם משלה שמוסיף אמינות ונפח ליצירה ממנה היא מגיעה.

🙂

 

print

 

באותו נושא

  • נכתב ע"י
    מחשבות על שוק התוכן הדיגיטלי
    אין זה סוד שהרגלי הצפיה של הדור הצעיר בימינו השתנו משמעותית ביחס לדורות קודמים. ילדים נולדים לעולם בו מפעילים אותם...
    28.07.2022 | כתב: מיכל וינס
  • נכתב ע"י
    במאמרי הקודם סקרתי טכנולוגיות שונות של אפקטים מיוחדים בוידאו והשפעתן על מכירת האשליה של ״עולם קסום״ ועל יצירת חוויה אסקפיסטית...
    28.09.2022 | כתב: מיכל וינס
  • נכתב ע"י
    במאמרי הקודם סקרתי את השימושים הרבים ב״מסך מפוצל״. בסרט ״The Parent Trap״ מ-1961, היווה השימוש במסך מפוצל פריצת דרך באפקטים...
    03.07.2018 | כתב: מיכל וינס
-

שלח לחבר

מלאו את הפרטים הבאים:

    גללתם 1112 פיקסלים! רוצים שוב?

    להשארת פרטים
    -

    יש לנו עוד כל כך הרבה לספר, ואנחנו לא פחות מרשימים בטלפון ואחד על אחד. מוזמנים להתקשר: 4908* או להשאיר פרטים בטופס

    • רותם

    • ליהיא



      התקשר

      להשארת פרטים




      אתם מוזמנים למלא פרטים כאן ואנחנו נחזור אליכם