כמה שווה הזמן שלך?


שאלת התמחור מעסיקה הרבה מאוד מעצבים גראפיים עצמאיים, אך לא רק. כל מי שעוסק בתחומי יצירה, החל בצלמים, עורכי סרטים, אדריכלים ומעצבי פנים, בהם לא נמכר מוצר מדף מוכן מראש, נתקל בבעיה זו. אנחנו מוכרים משהו שהוא בין מוצר לשירות והוא מורכב מחומרים שקשה מאוד לכמת ולמדוד כמו כישרון, יצירתיות, חשיבה מקורית ומקצועיות. אז איך בכל זאת יוצקים את כל הדברים הללו לתבנית מדידה ויוצרים תמחור נכון?
הקושי לתמחר נובע מכמה סיבות:
- המוצרים שלנו משתנים כל הזמן וכמעט שאין פרוייקט זהים. פעם זו חוברת הכוללת עשרים עמודים
ופעם חוברת עם 120 עמודים, פעם מדובר בעיקר במלל ופעם דווקא בתמונות, או גראפים וטבלאות… לכל פרוייקט עלינו
להרכיב תמחור שונה המתאים לדרישותיו. - בניגוד לתחומים רבים אחרים, בתחום העיצוב אין דבר כזה "מחיר מקובל בשוק" או "מחירון
סטנדרטי". מנעד המחירים רחב מאוד ולא מספק לנו כלי מהימן המאפשר להיעזר בו. אם תנסו, לדוגמא, לברר בנוגע למחירו
של עיצוב לוגו, תוכלו לקבל הצעות שמתחילות מ-200 ₪ וכאלו המתומחרות גם ב-20,000. - שלא לצורך, אנחנו מעמיסים מטען רגשי עצום על שאלת התמחור. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה
שבעצם תמחור עבודתנו אנו מתמחרים את עצמינו, אז כמה אנו שווים בעצם? וכך, בלי להרגיש, הכנסנו בדלת האחורית של
הסטודיו שלנו שדים כמו ביטחון עצמי, הערכה עצמית ועוד כל מיני גורמים המסבכים את הסיפור.
בפרוייקט הזה והכפילו את מספר השעות במחיר לשעת עבודה.
אבל איך יודעים כמה עולה שעת עבודה?
- מהי שאיפת השכר שלכם.
כשאתם הולכים לראיון עבודה זו אחת השאלות שקרוב לוודאי תשאלו –
מה המשכורת שאתם מצפים לה? אבל משום מה, כשאנחנו מנהלים עסק משלנו, אנחנו לא טורחים לענות על השאלה הזו. צעד
ראשון והכרחי להתנהלות כלכלית נכונה הוא לסמן את היעד אליו אנחנו שואפים להגיע. הגדירו לעצמכם כמה אתם מעוניינים
להרוויח בחודש. כמובן שרצוי ששאיפת השכר שהגדרתם תהיה ביחס ריאלי למשק הישראלי, לרמת הניסיון שלכם ולהיקף שעות
העבודה שלכם, מה שמביא אותנו למשתנה השני. - הגדירו מסגרת משרה והשתדלו לעמוד בה.
כמה שעות אתם רוצים לעבוד בחודש? 180 שעות? 60
שעות? הגדרת מסגרת משרה איננה אומרת שעליכם לוותר על יתרון הגמישות שבניהול עסק עצמאי, אבל היא מאפשרת לכם לעקוב
בצורה יעילה יותר אחר היחס בין היקף העבודה להיקף ההכנסה שלכם. - המשתנה האחרון שיש לבחון הוא משתנה ההוצאות. מהו גובה ההוצאות החודשיות שלכם? כמה אתם
מוציאים בחודש על תוכנות, על רישיונות שימוש בפונטים, או מאגרי תמונות, על ציוד מתכלה שנדרש בסטודיו, על
ביטוחים, הכשרות מקצועיות, חשמל, שכירות ושאר שירותים נלווים. בתחשיב ההוצאות יש לגלם גם הוצאות חד-פעמיות שעל
העסק להחזיר לאורך השנים כמו לימודים, רכישת ציוד וכו'.
הגיע העת להוציא מחשבונים
וההוצאות החודשיות שלכם בגין העסק הן 2,000 ₪, החישוב יהיה כזה:
מאתנו הרבה יותר מאשר רק את הזמן שאנחנו משקיעים בעבודה שלהם. בתמחור שאנחנו יוצרים צריכים לבוא לידי ביטוי גם
הניסיון, הכישרון, הידע, המקצועיות ושאר היכולות האישיות שלנו שהופכות את העבודה שלנו לבעלת ערך עבור הלקוח.
העבודה שלו.
לעומת זאת, אם יש לכם ותק של עשר שנים בתחום, מרכיב הניסיון יכול לעמוד על 40% או יותר.
ללקוח, תמחרו את זה ב-30% נוספים, למשל.
ומעלים את הערך המוסף של התוצר שלהם. אם אתם מעסיקים עוד שני עובדים ונותנים ללקוח שלכם ערך של צוות, זהו נתון שכרוך
בתוספת אפשרית של 70%.
עכשיו יש לכם תחשיב שעתי "מלא",
כזה שמגלם את כל הערך המוסף שלכם. אז נסו להעריך כמה תשקיעו בפרוייקט מסויים והכפילו את מספר השעות בתחשיב שקיבלתם.
טיפ לסיום:
לשנה-שנתיים ולבדוק מחדש את הנתונים המרכיבים את התחשיב הזה. יתכן שההוצאות שלכם השתנו, יתכן שהיקף שעות העבודה שלכם
השתנה ויתכן שרכשתם כלים ומיומנויות שהעלו את הערך המוסף שלכם.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
-
נכתב ע"י עינת שמשוני
-
נכתב ע"י עינת שמשוני
-
נכתב ע"י עינת שמשוני