ראשית, יש לציין שישראל היא לא המדינה הראשונה המחוקקת חוק המחייב בניית אתרים נגישים, קדמו
לה ארה”ב ומדינות באירופה. אבל מה הוא בעצם אתר נגיש? כוונת המחוקק היא לוודא שכל אתר שמשרת את הציבור, יהיה נגיש
לכל האוכלוסיה, כולל מגובלי ראיה, מוגבלי תנועה (הכוונה לידיים), חרשים וכדומה. כדי לאפשר להם חווית גלישה מלאה, יש
להתאים את האתרים עבור תוכנות המקריאות מלל, הוספת כתוביות לסרטים, שימוש בצבעוניות קונטרסטית, מעבר בין נושאים
בעזרת מקש טאב ועוד.

מה אומר החוק לגבי אתרים קיימים? יש להנגיש כל אתר קיים תוך תקופה של עד 3 שנים. אתרים
חדשים וחלקים חדשים באתרים קיימים חייבים להיות נגישים ביום העלאתם לרשת.

האם זה מסובך להנגיש אתר? בגדול – לא. למעשה, רוב הקודים ב-HTML מיועדים ליצירת אתר נגיש.
כל מה שנדרש זה הקפדה. לדוגמה, כאשר מעלים תמונה לאתר יש להוסיף תאור לאותה תמונה. לדוגמה, לתמונה המתארת את צוות
העובדים במשרד אפשר להוסיף תאור כמו “צוות עובדי המשרד ביום כיף במימדיון”.

כאשר מגדירים מלל כקישור, יש להקפיד שהקישור לא יהיה על מילים כמו “לחץ כאן” או “לפרטים
נוספים”, אלא על מלל המתאר את נושא הקישור “רשימת המשתתפים בדיון”.

כאשר מגדירים צבע למלל, יש לוודא שהוא ניגודי מספיק מהרקע. לדוגמה, מלל אפור בהיר על רקע
לבן מהווה בעיה לקשי ראיה.

יש להתחשב גם באנשים המוגבלים בקריאה. לכן, חשוב ליצור משפטים ברורים ופסקאות קצרות. כן, זה
יכול להיות מאד קשה כאשר מעלים לרשת סיפור, אבל אף אחד לא ישפוט אתכם על דף בודד.

כדי ללמוד עוד (ומומלץ ללמוד עוד), הנה קישור למדריך להנגשת אתרי
אינטרנט.

הרשו לי להוסיף את דעתי האישית – מטרת החוק טובה אך חלקים ממנו פוגעים בבעלי אתרי אינטרנט,
בוני אתרים ומעצבים. יש אתרים כל כך גדולים, שהנסיון להנגיש אותם בהתאם לחוק יעלה לבעל האתר הון רב. החוק מחייב
שימוש בטכנולוגיות המשנות את צבעוניות האתר וכך עלולות לפגוע בבעל האתר עצמו. בנוסף, החוק קובע, למעשה, כי לא יעשה
שימוש באתרי פלאש היות ואין אפשרות להנגיש אותם. ומה יעשה מי שכבר בנה אתר פלאש לפני כמה שנים? ישקיע כסף בתהליך של
בניית אתרים ויבנה אתר חדש רק בגלל החוק?

נכון לכתיבת שורות אלו, נעשים נסיונות לשנות את החוק, כך שיתאים יותר למציאות הנוכחית. יתכן
ובעתיד נראה חוק מעט שונה. בינתיים, כדאי להתכונן וללמוד את הנושא היטב.