עריכת וידאו – זרם התודעה בעריכה מודרנית
מיכל וינס |
28.01.2015
בשני העשורים האחרונים אנו מוצפים בכמות גדולה מתמיד של סדרות טלוויזיה משלל מקורות ומשלל ז׳אנרים. מכנה משותף שהפך נפוץ בעידן זה הוא העיסוק במצבם הנפשי של הגיבורים השונים, תוך מתן ״הצצה״ לזרם התודעה שלהם.
בסדרות בעלות גוון קומי, ניתן למצוא סצנות שלמות שנמצאות רק ״בראשם״ של הגיבורים, כשהעריכה
מנצלת את כושר האבחנה של הצופה וקופצת בפראות בין קו העלילה הראשי לבין קטעי פנטזיה שונים ומשונים המתאימים לדמות
כלשהי בסדרה.
מנצלת את כושר האבחנה של הצופה וקופצת בפראות בין קו העלילה הראשי לבין קטעי פנטזיה שונים ומשונים המתאימים לדמות
כלשהי בסדרה.
דוגמה שהשתעשעה ברעיון זה על גבול הומור מסרטים מצוירים היתה ״אלי מקביל״, בה הגיבורה
דימיינה שלל מצבים פנטסטיים שהפכו מופרכים יותר ויותר ככל שהתקדמה הסדרה. כך לדוגמה, נראית הגיבורה כשהיא עומדת
במקום עבודתה המתמלא מים עד התיקרה והיא נאלצת לצלול החוצה ולהציל את עצמה, או שמשקולת ענקית נופלת עליה מהשמיים
לפתע, או סצנות מוזיקליות פתאומיות בהן חלק מהדמויות התחילו פתאום לרקוד לצלילי שיר שהיא דימיינה
בראשה.
דימיינה שלל מצבים פנטסטיים שהפכו מופרכים יותר ויותר ככל שהתקדמה הסדרה. כך לדוגמה, נראית הגיבורה כשהיא עומדת
במקום עבודתה המתמלא מים עד התיקרה והיא נאלצת לצלול החוצה ולהציל את עצמה, או שמשקולת ענקית נופלת עליה מהשמיים
לפתע, או סצנות מוזיקליות פתאומיות בהן חלק מהדמויות התחילו פתאום לרקוד לצלילי שיר שהיא דימיינה
בראשה.
שיטת עריכה שכזו מאפשרת ליוצר לערבב סצנות פנטזיה בסצנות מקו העלילה הראשי, ובכך למעשה
משמשת הפנטזיה לקידום העלילה בדרך שמכניסה את הצופה לראשו של הגיבור.
משמשת הפנטזיה לקידום העלילה בדרך שמכניסה את הצופה לראשו של הגיבור.
דוגמה נוספת מז׳אנר זה שהפכה ״לעוסה״ לעייפה לאחרונה, היא חיתוך בעריכה לסצנה בה הדמויות
הראשיות בסדרה פונות ישירות אל הצופה ומתארות את מעשיהן מזווית אנוכית כלשהי. בין אם מדובר בחיתוך לדמות המסבירה את
תהליך החשיבה שלה על רקע לבן חלק (למשל בסדרה ״המלחמה בבית״), ובין אם מדובר בחיתוך לדמות/דמויות ישובות על ספה
ומתוודות על שלל מעשים ומחשבות – זו פניה ישירה אל הצופה הקוטעת את העלילה על ידי מתן הצצה לדרך המחשבה של הדמות
במהלך הקטעים שכבר נראו מקו העלילה הראשי, או כהקדמה לקטעים שיגיעו. דוגמה קלאסית היא ״משפחה מודרנית״, בה כל כמה
דקות ׳נשבר׳ המרחב הטלוויזיוני על ידי כך שהדמויות ישובות על ספה ומדברות ישירות אל הצופה על הסיבות למעשיהן.
הראשיות בסדרה פונות ישירות אל הצופה ומתארות את מעשיהן מזווית אנוכית כלשהי. בין אם מדובר בחיתוך לדמות המסבירה את
תהליך החשיבה שלה על רקע לבן חלק (למשל בסדרה ״המלחמה בבית״), ובין אם מדובר בחיתוך לדמות/דמויות ישובות על ספה
ומתוודות על שלל מעשים ומחשבות – זו פניה ישירה אל הצופה הקוטעת את העלילה על ידי מתן הצצה לדרך המחשבה של הדמות
במהלך הקטעים שכבר נראו מקו העלילה הראשי, או כהקדמה לקטעים שיגיעו. דוגמה קלאסית היא ״משפחה מודרנית״, בה כל כמה
דקות ׳נשבר׳ המרחב הטלוויזיוני על ידי כך שהדמויות ישובות על ספה ומדברות ישירות אל הצופה על הסיבות למעשיהן.
עם זאת, דווקא סדרות מתח הן אלה שמנצלות את מדיום העריכה באופן היצירתי ביותר בנוגע
להצגת ״זרם תודעה״. אחת הדוגמאות המוצלחות ביותר היא ״שרלוק״ הבריטית.
להצגת ״זרם תודעה״. אחת הדוגמאות המוצלחות ביותר היא ״שרלוק״ הבריטית.
בניגוד לעריכה בז׳אנר הקומי, בה ניתן לחתוך מחוץ ולתוך העלילה ללא הרף רק כדי לתת הזדמנות
לאחת הדמויות להצחיק מנקודת מבטה האישית, בז׳אנר המתח/פעולה יש חשיבות גדולה מאוד לרצף העלילתי ולפיכך לא מומלץ
לקטוע אותו.
לאחת הדמויות להצחיק מנקודת מבטה האישית, בז׳אנר המתח/פעולה יש חשיבות גדולה מאוד לרצף העלילתי ולפיכך לא מומלץ
לקטוע אותו.
ב״שרלוק״, מאחר והעלילה סובבת סביב שרלוק הולמס, דמות שהחשיבה שלה מהירה מידי לאדם הבסיסי
ולפיכך דורשת הסברים תכופים, נוצרה הזדמנות ליוצרים להכניס את הצופה לתהליך הסקת המסקנות המטאורי של שרלוק באופן
אחר. העריכה אינה ״מוציאה״ את הצופה מרצף העלילה אלא משתמשת בו בכדי להציג ויזואלית את זרם התודעה המסחרר של שרלוק
הולמס – הן במקביל להסברים שנותנת הדמות והן במקביל לקריינות של מחשבותיו עם עצמו.
ולפיכך דורשת הסברים תכופים, נוצרה הזדמנות ליוצרים להכניס את הצופה לתהליך הסקת המסקנות המטאורי של שרלוק באופן
אחר. העריכה אינה ״מוציאה״ את הצופה מרצף העלילה אלא משתמשת בו בכדי להציג ויזואלית את זרם התודעה המסחרר של שרלוק
הולמס – הן במקביל להסברים שנותנת הדמות והן במקביל לקריינות של מחשבותיו עם עצמו.
מאחר ומדובר בסדרה מודרנית, יש ניצול של מדיום האפקטים הויזואליים, משחקי מהירות שונים
ומשונים (הילוך איטי/מהיר), ומילים ״מרחפות״ בפריים בהתאמה למחשבותיו. העריכה מעבירה את הצופה ללא מילים מיותרות בין
נקודת מבטו של שרלוק (תקריבים של פרטי פרטים שונים בהם הוא מבחין) לבין הסצנה עצמה בזרימה אחידה ומוקפדת. התוצאה
מעשירה את הסדרה ויזואלית ומחזקת מאוד את הדמות בעיני הצופה. למעשה, מדובר בסגנון ויזואלי יחודי שאינו מתאים לכל
סדרה אבל נותן תחושה של קצב מהיר מאוד וחיוניות לסדרה.
ומשונים (הילוך איטי/מהיר), ומילים ״מרחפות״ בפריים בהתאמה למחשבותיו. העריכה מעבירה את הצופה ללא מילים מיותרות בין
נקודת מבטו של שרלוק (תקריבים של פרטי פרטים שונים בהם הוא מבחין) לבין הסצנה עצמה בזרימה אחידה ומוקפדת. התוצאה
מעשירה את הסדרה ויזואלית ומחזקת מאוד את הדמות בעיני הצופה. למעשה, מדובר בסגנון ויזואלי יחודי שאינו מתאים לכל
סדרה אבל נותן תחושה של קצב מהיר מאוד וחיוניות לסדרה.
בצירוף עם תסריטאים מהשורה הראשונה, שחקנים מעולים ופרקים באורך של פיצ׳רים קולנועיים
(כל פרק אורך כשעה וחצי) – הסדרה מומלצת בחום רב לכל מי שהז׳אנר מדבר אליו, וטובה שעה אחת קודם, כי עונה חדשה
(רביעית) עולה בקרוב.
(כל פרק אורך כשעה וחצי) – הסדרה מומלצת בחום רב לכל מי שהז׳אנר מדבר אליו, וטובה שעה אחת קודם, כי עונה חדשה
(רביעית) עולה בקרוב.
באותו נושא
-
נכתב ע"י אבנר לאופר
-
נכתב ע"י מיכל וינס
-
נכתב ע"י מיכל וינס