exm menu

 

exm menu

 

על UX ו-UI ומה שבינהם

ארז רזניקוב | 08.12.2017

UX ו-UI הם תאומים סיאמיים שצריך להפריד. זו לא אשמתם שנולדו מחוברים, אבל החיבור הזה מפריע לשניהם. אמנם הם חולקים שטח חופף, אבל אנחנו חייבים לשים סוף לפרנקשטיין ששמו UX/UI שמהלך אימים על עיירת עיצוב המוצר.

האם יצא לכם לאחרונה להציץ במודעות הדרושים שקשורות לעיצוב
אינטראקטיבי?
ads

לא מדובר בבעייה סמנטית בלבד, אלא בבעיית
תקשורת בין מעסיקים ומחפשי עבודה.

אנשי UI/UX הישמרו על נפשותיכם בכל אשר תלכו! בשנים האחרונות אני נתקל במודעות דרושים
המעידות שכותביהן לא באמת יודעים מה הם מחפשים.
לא מדובר בבעייה סמנטית בלבד, אלא בבעיית תקשורת בין מעסיקים ומחפשי עבודה.
הבעיה לדעתי נובעת מהעובדה שהרבה מדי אנשים חיברו יותר מדי
פעמים את שני מושגים אלה ביחד – בפועל נוצר מן איחוי אבולוציוני שכזה שבו כולם כבר הפסיקו להפריד בין הפירוש של
מעצב/ת UX ובין הפירוש של מעצב/ת UI. על מנת למנוע בלבול וכדי להתיר את הקשר המיותר הזה, בואו נגדיר את מהות תפקידים
אלה ובמה יעסקו במקום עבודתם:
מעצב UX
הקרוי בעולם המוצר הישראלי גם כ״מאפיין חוויית משתמש״ (שזה לדעתי מושג המוגדר בדיוק רב יותר
מהמקבילה הבינלאומית שלו- User Experience Designer, ולו רק משום שהתואר בעברית הוא מילה אחרת מ״מעצב״- עובדה המקלה
מאד על ההבדלה ביניהם), יעסוק בעיקר בתכנון ואפיון של מוצרים דיגיטליים ופיזיים ובעיקר של ׳החוויה׳ שיחווה המשתמש
ביחסי הגומלין שלו עם המוצר.

על בסיס כל ההשערות וההנחות שהוכחו בפועל,
הם ישרטטו מפות, תרשימים, דיאגרמות, ווירפריימים ואפילו יבנו פרוטוטייפים שלמים

ומה יעשה המאפיין או המאפיינת בפועל? רשימה שלמה של מטלות:

  1. הם יאספו את כל המידע הדרוש על מנת ללמוד את הצרכים
    והבעיות של המוצר בגירסה הקודמת שלו (אם היתה).
  2. הם יאספו מידע על השוק, המתחרים והפתרונות שבעזרתם עשו המשתמשים את העבודה שהמוצר
    מגויס לעשות עד עכשיו.
  3. הם יראיינו משתמשים קיימים וגם משתמשים פוטנציאליים ויבצעו תצפיות, כדי לקבל מידע
    ממקור ראשון וללא סינון.
  4. הם יניחו המון הנחות והשערות וינסו בעזרת מבחני שטח זריזים להוכיח או להפריך אותן.
  5. על בסיס כל ההשערות וההנחות שהוכחו בפועל, הם ישרטטו מפות, תרשימים, דיאגרמות,
    ווירפריימים ואפילו יבנו פרוטוטייפים שלמים וכל זאת כדי להבין מצד אחד – ולתקשר מצד שני את ההגיון שלהם
    אל שאר החוליות בשרשרת המוצר. החוליות הללו כוללות מעצבים גראפיים, מתכנתים, אנשי שיווק ופרסום ומנהלי מוצר.
    בדומה למירוץ שליחים – הם ירוצו את המרחק שלהם ויעבירו את עיקר הנטל הלאה לרצים הבאים ואלה בתורם לרצים
    הבאים אחריהם, עד שהמוצר יפגוש את המשתמשים שלו.
  6. לאחר שהמוצר ישוחרר לאוויר העולם ומשתמשים אמיתיים יתחילו להפתיע עם ההתנהגות
    האמיתית שלהם (כמו שקורה תמיד), משימתם של המאפיינים היא להבין איפה הם כשלו ובעיקר – למה. את
    מסקנותיהם הם יגבשו בעזרת מנגנוני ניתוח מתמטיים אליהם הם יוכלו לגשת (תגידו שלום למונח כיפי שנקרא בינה
    עסקית BI-Business Intelligence)  אז
    בעזרת מסקנות אלו ישכנעו את שאר האנשים בצוות המוצר מה צריך לתקן, כדי שהמוצר יהיה פחות שבור – ובשפת העסקים
    – כדי שהרווחים ממנו יהיו גבוהים יותר.
ומי הם האנשים שבאים לעולם אפיון חווית המשתמש ומנין באו? הו! כאן מגיע החלק המעניין: קשת רחבה ומגוונת של כיוונים. רבים מגיעים לאפיון חוויית משתמש מעולם התכנות. מתכנתים עם אמפתיה שהבינו שלבנות מוצר עם הרבה מאפיינים ותכונות בקדמת הטכנולוגיה זה נחמד – אבל זה הרבה יותר נחמד לבנות מוצר עם קצת פחות מאפיינים, עבור קצת יותר משתמשים שאשכרה משתמשים בו (היי – אתם שם במרתף – אני מסתכל עליכם). רבים אחרים מגיעים מעולם העסקים. לאט לאט העולם הבין שחוויית משתמש טובה – היא גם טובה לעסקים ואז המון אנשים שעסקו במכירה, או אספקת מוצר טכנולוגי, התחילו להתעניין בתכנון ובניית אחד כזה. אחדים (מעט מדי לטעמי) מגיעים אחרי לימודי תואר בפסיכולוגיה ומרגישים שזה יישום יעיל יותר של הידע שרכשו, מאשר להמשיך לתואר שני ולעבוד כפסיכולוגים קליניים (אני לגמרי מבין אותם, לפחות בכל מה שקשור לתנאים בארץ). וכמובן, איך לא, גם אנשים שסיימו לימודי עיצוב גראפי, כזה או אחר, בין אם זה תואר ובין אם זה קורס ואפילו אם זה לימוד עצמי ביוטיוב. מסיבה שלא ממש ברורה – הקבוצה הרביעית נתפסת בתור זו שכמעט מראש אמורה להוות את כל בסיס המאפיינים בעולם. למה תשאלו אתם? פעפוע ובלבול לדעתי. אנסה להוכיח את טענתי לאחר שנגדיר מיהו מעצב UI.

 

מעצב UI
מעצבי UI, הקרויים גם מעצבי ממשק משתמש, או באנגלית גם GUI Designer – ראו את הרצון להמחיש
ולדייק את הקשר הגראפי/אסתטי של העבודה בהרחבת המושג ל-Graphical User Interface Designer, אחראים ליישום הגראפי של
המסקנות של המאפיינים ומציאת המטאפורות, הסגנון, והמיזוג עם הד.נ.א המותגי של החברה לכל רכיבי ממשק המשתמש של המוצר.
בואו נפרק את זה רגע:
  1. מעצבי ממשק יהיו בהכרח מעצבים גראפיים, ששולטים ביד חזקה ובזרוע נטויה בכישורי
    קומפוזיציה, טיפוגרפיה, צבע ואסתטיקה. הם אלה שבתאכל׳ס ״נוגעים בברזל״ של עיצוב הממשק. הם מפיקים אותו מתוך
    התוכנות הגראפיות השונות שלהם. מבחינה זו – אין שום הבדל בינם ובין מעצבי פרינט, או מושן (מעצבים העוסקים
    באנימציות ובעיצוב לטלויזיה). התנאי הזה כבר מרמז לקוראים שרק הקבוצה הרביעית מהקבוצות שהזכרתי למעלה (שמהם
    נולדים אנשי UX) יכולה בכלל לנסות להתקבל לעבודה כמעצבי ממשק. כל שאר הרקעים נפסלים על הסף. זוהי הפרדה ממקדת
    וחשובה.

    מעצבי ממשק יהיו בהכרח מעצבים גראפיים, ששולטים ביד חזקה ובזרוע נטויה בכישורי קומפוזיציה, טיפוגרפיה, צבע ואסתטיקה.

  2. מעצבי ממשק, שלעיתים גם מכונים ׳מעצבים אינטראקטיביים׳, או באנגלית IXD (משמע
    Interaction Designer), יהיו אחראים פעמים רבות גם על ציר הזמן של העיצוב שלהם, כלומר על התזוזה, הופעה
    והאנימציה שלו. הם זקוקים להבנה מספקת במוצרים אינטרקטיביים, כדי לדעת שהם לא מעצבים פוסטר סטטי בגודל Full HD,
    אלא מערכת חוקים אינטראקטיבית שבה לכל שדה יש לפחות 3 מצבי נראות ולכל כפתור לפחות 2 מצבי נראות, יש חלונות מידע
    שאמורים להופיע במעבר עכבר וכל הסיפור הזה צריך בכלל להיות רספונסיבי ולהתרנדר יפה גם באיימק 27 אינצ׳ הדנדש
    והיפה שלהם וגם במובייל סיני זול. ובזה אגב – גורלם שונה ולדעתי הסובייקטיבית, כמעצב ממשק, גם קשה הרבה יותר
    מגורלם של מעצבי פרינט. לגבי מושן – אין לי דעה מוצקה, כי גם אותם טורד ציר הזמן, אבל לפחות הם לא צריכים לחשוב
    על אינטראקציה עם המשתמש. ההחלטות שלהם תמיד ייושמו על ידי עצמם וזה מקל על כאב הראש שיש באופן קבוע למעצבי
    ממשק.
  3. מעצבי ממשק משתמש באופן רגיל מקבלים לידיהם את העבודה אחרי מאפיין חווית המשתמש, כשהבריף
    הוגדר, כשיש מסמך דרישות PRD
    וכשכל מיני ניסויים והשערות נבדקו בזול ואושרו הנכונות שבהן. אגב, כשאני מתכוון זול, אני לא מנסה להוזיל את מחיר
    אפיון חוויית המשתמש, אלא להדגיש שאחד התפקידים של המאפיינים הוא להשיג, כמה שיותר מוקדם, מידע ממשי על מה נכון
    ומה לא נכון למוצר, לפני שמתבזבז זמן עיצוב וזמן תכנות. אפיון טוב חוסך הרבה מאד כסף. מעצבי הממשק יעסיקו את
    עצמם במלאכת התרגום הויזואלי המיטבי של הדרישות והויירפריימים שהחליטו עליהם המאפיינים, תוך שהם מתקנים את הנראה
    בעיניהם כלא נכון מבחינת קומפוזיציה, טון דיבור, או חוסר התאמה משמעותי לערכי המותג. במקרים רבים הם אלה שיעצבו
    את המותג מלכתחילה. בפועל התפקיד שלהם הוא לגשר בין ההחלטות הפונקציונאליות של המאפיין, לבין הערכים הגראפיים,
    כפי שמופיעים בספר המותג/סטיילגייד/החלטות קיקיוניות של בעל המותג עצמו (הוא לא אוהב צהוב… צריך ללמוד לחיות
    עם זה). את כל אלה יכולים לעשות אך ורק מעצבים גראפיים מנוסים שצברו מלאי צלקות נכבד בעולם העיצוב.
  4. מעצבי הממשק והאינטרקציה צריכים לשלוט הן בתוכנות יצירת העיצוב והן בתוכנות של ה׳דילוור׳
    (מלשון Delivery) למתכנתים. לפעמים הם אפילו יכתבו קוד מארקאפ (לרוב HTML+CSS) כדי לוודא שהמתכנתים לא יחרבו את
    כל היחסים העדינים שעליהם עמלו מעצבי הממשק (כמה דמעות, הו כמה דמעות…).
  5. בתום התכנות – יהיה על מעצבי הממשק לערוך ישיבות ארוכות וקפדניות של Visual QA, או כמו
    שלפעמים אוהבים לקרוא לזה Design Review ולוודא שאכן העיצוב עובד ומומש כפי שתוכנן (הכניסו עוד הרבה דעמות, זעם
    וכיסאות שבורים כאן…)
ועכשיו לקטע המעצבן, שכנראה ניתן לתלות בו חלקית את האשמה ליצירת ההידרה בעלת שני הראשים,
הלא היא UX/UI:
יכול להיות מצב שבו אותו האדם יהיה גם המאפיין וגם מעצב הממשק (ואפילו גם הממתג) של מוצר
כלשהו.
זה בעיקר יקרה אם הוא עובד בחברת מוצר קטנה, או בסטודיו שמספק פתרונות לחברות מוצר קטנות.
לחילופין יתכן והוא עצמאי (גם אם ממש לא קטן). ב-90% מהמקרים שבהם זה קורה – הסדר הוא כזה: האיש למד עיצוב גרפי.
כחלק מתהליך העיצוב שלו הוא למד על עיצוב גראפי אינטראקטיבי. הוא למד קורס אחד שנקרא ׳אפיון חוויית משתמש׳. הוא
השלים את לימודיו ואז קורה אחד מהשניים: או שהוא מחפש בלינקדאין (הכניסו כאן כל מקום חיפוש רנדומלי אחר) UX/UI בשדה
חיפוש העבודה והולך לראיונות בתקווה שיתמזל מזלו.Screen Shot 2017 12 06 at 15.02.53
או, מנגד, הוא מתחיל לעבוד כעצמאי עם נטיה אינטראקטיבית ואז הוא מקבל את העבודה הראשונה שלו
בתחום – לעצב (ולאפיין כמו שיתברר לו אח״כ) אתר, או אפליקציה של יזם כלשהו. וככה על הדרך, (כי למה לא?) הוא מבצע
ווירפריימים באילוסטרייטור או בסקצ׳, מקבל אישור ומתחיל לעצב את האתר/אפליקציה. כותב שורות אלו היה שם.

יכול להיות מצב שבו אותו האדם יהיה גם המאפיין וגם מעצב
הממשק (ואפילו גם הממתג) של מוצר כלשהו.

 

כל אחד מחבריי, אותם מעצבים אינטרקטיביים – היה שם. ככה התעשייה עובדת. אלא שמה הבעיה? הוא
לא באמת חוקר (לבצע חיפוש בגוגל חצי שעה ולפברק מוד-בורד שכאילו אומר שאתה מבין משהו באפיון- זה לא מחקר), לעצב לפני
שהושגו הנחות והשערות ואלו נבדקו בזול – זה בזבוז כסף לבעל האתר/אפליקציה. בקיצור – הרבה יותר מדי עיצוב ממשק, הרבה
פחות מדי אפיון אמיתי. הרבה יותר מדי פומפוזיות ונטייה לחשוב שאתה גם מאפיין וגם מעצב (ולעיתים גם מתכנת פרונט אנד).
וזו כאמור רק חצי מהבעיה.

החצי השני של הבעיה נובע מכך שגם אנשים שרוצים להתעסק עם אפיון (אסלי, עד הסוף)
ובאים מרקע שהוא לא קשור בכלל לעיצוב גראפי – נתקלים בקיר של מעסיקים ויזמים שמבקשים ומניחים שיראו תיק עבודות הכולל
עיצובים מלאי ממתקים לעיניים. בשלב זה הם נרתעים, מתבאסים והולכים לחפש את עצמם במחוזות אחרים.

אנשים סופר אנאליטיים וחדים שהיו יכולים לחולל מהפכות במוצרים שנתקעו במקום – לא הולכים
להיות מאפיינים, כי מקשרים אליהם את הדבר הלא נכון באחוז הרבה יותר מדי גדול מהמקרים.
אז מה אנחנו מקבלים כתוצאה מייצור הכילאיים המכונה UX/UI?
 אנחנו מקבלים בו זמנית מצד אחד לקוחות לא מרוצים, עיצובים וקוד בכמויות שמוצאים את
עצמם בבית הקברות – כל זאת כי לא היה שם תהליך אמיתי ועמוק של אפיון. ככה זה כשבעל הפרוייקט היה משוכנע שאם סיימת
לימודי עיצוב גראפי בשנקר/בצלאל/חולון (הכנס כל שם אחר של מכללה או קורס) אז אתה גם לבטח יודע לאפיין. מצד שני,
המוני אנשים שלא מוצאים עבודה, כי היא מתוקשרת להם לא נכון והמוני מחפשי עובדים שלא מוצאים עובדים מתאימים, כי הם
מתקשרים את הדרישות שלהם לא טוב. זה רעש, זה לא יעיל והגיע הזמן להפסיק עם זה.

אנשים סופר אנאליטיים וחדים שהיו יכולים לחולל מהפכות
במוצרים שנתקעו במקום – לא הולכים להיות מאפיינים, כי מקשרים אליהם את הדבר הלא נכון באחוז הרבה יותר מדי גדול
מהמקרים.

ההצעה שלי:
מעתה ואילך – הגדירו האם אתם צריכים מאפיין חווית משתמש, האם אתם צריכים מעצב ממשק, או שאתם
מחפשים אנשים לשתי המשרות (ולכן פרסמו 2 מודעות נפרדות). או – אם חשקה נפשכם ואין לכם דרך אחרת, או מספיק כסף בבנק –
מישהו שיעשה את שני התפקידים. אבל גם אז בבקשה כיתבו בנפרד את שני תחומי האחריות האלה, פסקה אחר פסקה, כדי שלכולם
יהיה ברור לאן הם פונים להתראיין ולכם יהיה ברור מי מגיע אליכם לראיון.
מזמן כבר הגעתי למסקנה – מקור רוב
הצרות בעולם הוא בכך שאנשים מגדירים תחומים באופן שונה אך מתעקשים להתווכח עליהם, כאילו הגדרתם ברורה לכל, וזאת מבלי
לברר את האמת.

שלכם,
ארז רזניקוב.

print

 

באותו נושא

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

  • נכתב ע"י
    כאשר מצלמים סרט וידאו ממספר מצלמות בו-זמנית, נדרשת ׳עריכה מרובת מצלמות׳. בעידן בו לרובינו מצלמת וידאו בטלפון הנייד ומצלמות ״סטילס״...
    25.09.2018 | כתב: פיני מזרחי
  • נכתב ע"י
    הסטודיו לעיצוב חזותי של זגמייסטר & וולש בניו יורק עשיר בעבודות מרתקות. במאמר קצר זה נתמקד במספר עבודות העושות שימוש בטיפוגרפיה...
    25.09.2018 | כתב: פיני מזרחי
  • נכתב ע"י
    ציפורים הן לבטח מבעלי החיים היפים והמסקרנים ביותר בטבע – שלל צבעים, גדלים, מקורים והתנהגויות שמהוות אתגר עבור כל חובב...
    25.09.2018 | כתב: פיני מזרחי
-

שלח לחבר

מלאו את הפרטים הבאים:

    גללתם 1112 פיקסלים! רוצים שוב?

    להשארת פרטים
    -

    יש לנו עוד כל כך הרבה לספר, ואנחנו לא פחות מרשימים בטלפון ואחד על אחד. מוזמנים להתקשר: 4908* או להשאיר פרטים בטופס

    • רותם

    • ליהיא

      להשארת פרטים