לעצב עולם ומלואו
יותר ויותר סטודנטים לעיצוב מבינים שתעשיית המשחקים שמכניסה מעל 4 מיליארד ש"ח בשנה ומאפשרת שילוב בין טכנולוגיה לאמנות היא חלום לנפש ולכיס. למי זה בדיוק מתאים ואיך מבטיחים דריסת רגל בתחום?
בהם השתתפו עשרות אלפי ילדים ומבוגרים שבאו לצפות, להתנסות, להתחרות,
להתרשם ובעיקר לשחק. זה קרה גם בחג הסוכות שלפניו, יתרחש שוב בחג הסוכות הבא וסביר להניח שהיד עוד נטויה והגיימר הישראלי לא ינוח בקרוב.
עולם הגיימינג בישראל, הן מהצד המשחק והן מהצד המפתח, נחשב כסוד השמור של תעשיית ההייטק
הישראלית, שמאפשרת לעובדים לשלב יצירתיות, כישרון, חזון גדול, חשיבה אתגרית, הבעה עצמית, תחושה גדולה של כיף וכן, גם
משכורות גבוהות ויתרונות של היי־טק
אין צורך להסביר מה המשיכה הגדולה בגיימינג,
נכון? משחק הוא אתגר,
הן למוח והן לאגו וכולנו אוהבים לאתגר את עצמנו ולהגיע להישגים ותוצאות.
תעשיית משחקי המחשב והמובייל, לעומת זאת, מספקת חוויה חושית אחרת לגמרי שהיא מעבר להרכבת פאזל או פתירת תשבץ,
והרי לא סתם מדובר באחת התעשיות הגדולות, החזקות והמשפיעות ביותר בעולם, עם 100 מיליארד דולר הכנסות בשנת 2017
– יותר מתעשיית הקולנוע, העיתונות, הספרים או המוזיקה.
איך המשחק נראה, האם האנימציות והגרפיקות יפות, מעניינות ומושכות לעין, מה המוזיקה שאתה שומע ומהי המשחקיות של כל הדבר זה", אומר ירין בן יעקב, מפיק בחברת המשחקים ilyon שמתמקדת בשוק המובייל. "תמיד רציתי להבין את המנגנונים שפועלים מאחורי זה, מה מניע את השחקן מבחינה פסיכולוגית ורגשית להתחבר למשחק ולרצות להמשיך לשחק.
רציתי לייצר עבור אנשים אחרים חוויות דומות לאלו שאני עברתי".
של תעשיית ההייטק הישראלית, שמאפשרת לעובדים לשלב יצירתיות, כישרון, חזון גדול, חשיבה אתגרית, הבעה עצמית, תחושה
גדולה של כיף וכן, גם משכורות גבוהות ויתרונות של היי־ טק. האקזיטים הענקיים של החברות פלייטיקה (4.4 מיליארד דולר,
פי 4 ממכירת אפליקציית Waze לגוגל) ופלאריום (חצי מיליארד דולר) תפסו בשנה האחרונה את כל
הכותרות בהפתעה, אבל יודעי דבר יכלו לראות את זה מגיע, ולצפות גם את המהלכים הבאים במשחק.
חזון ששווה הרבה כסף
עובדים ומגלגלות רווח של כמיליארד דולר, וזאת למרות שהתעשייה בארץ עדיין בתחילת דרכה ולא מבוססת על היסטוריה של תעשיית משחקי PC להסתמך עליה, כך שבפועל היא הייתה צריכה להשלים פערים די מהר. בעוד שבשאר העולם היה קשה למעצבי משחקים לעשות סוויץ' בראש לתעשיית המובייל, בישראל מעצבים יכולים ישר לקפוץ לעולם הזה.
תעשיית המשחקים משלבת בצורה ייחודית טכנולוגיה עם אמנות, גרפיקה, תוכן מקורי
ועיצוב תעשייתי. אמנים רבים, שמגיעים בכלל מתחומים כמו מוזיקה, טלוויזיה וקולנוע, יכולים למצוא
את מקומם ולהשתלב בתעשייה שמעניקה יתרונות היי-טק רבים לעובדיה .
ומה בדיוק יכולה התעשייה הזו להציע למעצבים גרפיים צעירים?
עולם ומלואו, לפי הדו"ח. תעשיית המשחקים משלבת בצורה ייחודית טכנולוגיה עם אמנות,
גרפיקה, תוכן מקורי ועיצוב תעשייתי. אמנים רבים, שמגיעים בכלל מתחומים כמו מוזיקה, טלוויזיה וקולנוע, יכולים למצוא
את מקומם ולהשתלב בתעשייה שמעניקה יתרונות היי-טק רבים לעובדיה. הדו"ח אפילו טוען כי אמנים אלו הם חלק הכרחי בהצלחת התעשייה (ועל כן מתוגמלים בהתאם).
"ברגע שאתה מרכיב את המשקפיים של המעצב אתה מפסיק לראות משחקים כמו שחקן",
מספר בן יעקב, "אתה עובר שכבה ראשונה ומגיע למכניקות שמרכיבות את המשחק כדי ליצור את החוויה.
אני מחפש את החוויה, מהרגע שהתחלתי ללמוד את זה בצורה מקצועית ניסיתי להתחבר למשחקים בצורה רגשית,
להבין מה היוצרים של המשחק עשו כדי לגרום לי לחוות את הדברים בצורה הזו,
ולהתייחס למשחק בתור מוצר או יצירה אמיתית. כדי שהמשחק ירוויח, יצליח ושיהיה מהנה וכיפי, אתה צריך קודם כל להבין מה הוא רוצה ממך – האם המשחק רוצה רק שתמשיך לשחק בו כדי שתוציא את הכסף שלך,
או שהוא שואף ליצור חוויה שלמה. זה המקום שעניין אותי".
עין אמנותית ושמחת חיים
האם התעשייה הזו מתאימה לכל מעצב? האם כל אדם שצייר פעם בילדותו חמנייה באגרטל יכול לחלום באופן ריאלי שמשחק בעיצובו יגיע למיליוני שחקנים? אתם ודאי יכולים לנחש את התשובה. "בגדול, מדובר על בוגרי בצלאל, שנקר או כל מוסד אמנותי אחר, שלמדו 3-4 שנים במסלולים כמו עיצוב גרפי, אנימציה או תקשורת חזותית, – אומר בני פייביש, מנהל המסלול לעיצוב ופיתוח משחקים במכללת מנטור. "הרבה מהם מגיעים לשוק העבודה בסוף הלימודים ומגלים שהוא מוצף, או שאין להם יתרון על פני אחרים".
זה בדיוק המקום לראות איך אתה לוקח את הרעיונות, היצירות והחלומות שלך ויכול להכניס אותם
בתוך המשחק, כדי שכולם ישחקו וייהנו מדברים שאתה עשית
"התעשייה צריכה בעיקר את מי שלמד ומבין את התחום לעומק, אנשים שמעבר ליכולות הטכניות שלהם שהתמחו עם לימודי פוטושופ או לימודי אילוסטרייטור יודעים להביא את הטוויסט לעולם המשחקים", הוא מבהיר, "אנשים עם עין אמנותית – אמנים, מאיירים, אנימטורים – שמתעסקים עם יכולת ליצור ולהפיח רוח חיים בתוך דמות מסוימת, לתת אופי, לצייר רגש, ולבטא משהו באווירה או ברגע. לאנשים כאלה יש שטח לביטוי עצמי, יצירה ושמחת חיים, ולכן חייבת להיות להם משיכה כלפי התחום כולו". בן יעקב מסכים: "זה מתאים לכל מי שמשחקים מדברים אליו, זה בדיוק המקום
לראות איך אתה לוקח את הרעיונות, היצירות והחלומות שלך ויכול להכניס אותם בתוך המשחק, כדי שכולם ישחקו וייהנו מדברים
שאתה עשית".
להתנסות בהכל, להתמקצע במה שמעניין
הדגש בקורס הוא התנהלות בצורה רוחבית, שמספקת לסטודנטים טעימות מכל הדברים שצריך לדעת מישהו שרוצה לקחת צעדים ראשונים בתעשייה, ומאפשרת להם להתנסות ולחוות את כל הכיוונים כדי שבסופו של דבר יבחרו את מה שמדבר אליהם. הקורס מתנהל בקבוצות קטנות, עד 16 סטודנטים בכיתה ומתבסס על דינמיקה בין אנשים ועל יחסים וצורת הלמידה. הסטודנטים כולם יוצרים פרוייקטים ומשחקים, ובתוך פרוייקט פיתוח הם עובדים בצוותים כשכל אחד לוקח את הכובע שבו הוא בחר להתמקצע – סטודנט אחד עובד על גרפיקה, אחר מתמקד בתכנות, כך שהם בעצם מתמחים בנושא שמעניין אותם יותר.
לדבריו של בני, המשאבים החשובים ביותר שמעצב צריך להצטייד בהם כדי להיכנס לעולם פיתוח המשחקים הם תשוקה לתחום של עיצוב ופיתוח משחקים, רצינות ופתיחות מחשבתית – היכולת ללמוד דברים ששונים אחד מהשני, לקבל דעות של אחרים ולדעת לקבל ביקורת. "לפני כמה שנים פותח משחק למובייל שנקרא Clumsy Ninja", הוא צוחק, "אז אנחנו לא רוצים להכשיר כאלו – אנחנו בוחרים את האנשים שיודעים שכדי להיות נינג'ות יש צורך בעבודה קשה, אימון, עמידה בלוחות זמנים, לקיחת אחריות על עצמם ולהיות עם ראש גדול. עיצוב ופיתוח משחק דורשים עבודה מאומצת ויחד עם זאת כיפית ויצירתית, אבל בסופו של דבר מדובר במקצוע לאנשים רציניים שיודעים לעשות את ההבדלה בין לשחק משחקים לבין לבנות אותם – זה כמו ההבדל בין לאהוב אוכל לבין להיות שף במסעדה".
הדובדבן שבקצפת הזו הוא שבסופו של דבר, מעצבים באמת יכולים לעבוד במה שהם אוהבים מבלי להרגיש שהם ׳ביצועיסטים׳, או ׳אנשי טיפוגרפיה׳. בוגרים של מכללת מנטור השתלבו בכל חברות המשחקים הגדולות בארץ, חלקם הפכו להיות עצמאיים ("אינדי") והוציאו לאור משחקים משל עצמם, וחלקם בחרו להעמיק את הידע ולהשתתף בקורס בתכנות, או בפיתוח תוכנות. תעודת הסיום של הקורס מוערכת ומוכרת על ידי כל החברות בארץ, ובשילוב עם תיק העבודות שאיתו יוצאים הסטודנטים מדובר בערכת כלים מהימנה להשתלבות בעולם פיתוח המשחקים.
יתרון נוסף הוא שבתעשיית המשחקים לא בהכרח מסתמכים על ידע אקדמי רחב, כמו למשל בתעשיית התכנות ומדעי המחשב. מה שאומר שבוגרים רבים יכולים להשתלב בה ולפתח את כישוריהם ככל שהם לומדים ומתקדמים בה. זאת, כמובן, בלי לציין השתלבות בתחום גלובלי, פנייה לקהל גיימרים בין־לאומי ופיתוח קשרים תרבותיים וחברתיים עם קולגות מכל רחבי העולם. אבל שוב, בסופו של דבר הכל עניין של גישה ועבודה קשה: "אנשים שעושים חיל בתוכנית שלנו הם אנשים עם תשוקה וניצוץ בעיניים, התלהבות ודרייב – אנשים שבאמת רוצים להצליח".
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
-
נכתב ע"י אופיר ארצי
-
נכתב ע"י אופיר ארצי
-
נכתב ע"י אופיר ארצי