לכל אדריכל יש תפיסת עולם, הדרך שעשה לבחירת המקצוע, הקו העיצובי אליו הוא חותר, ובכלל זה השקפת עולמו. נורמן רוברט פוסטר נחשב לאחד האדריכלים הבריטיים הפורים ועטורי הפרסים בדורו. יצירותיו המרשימות מהוות שיעור חשוב עבור כל אדריכל השואף לפרוץ דרך בתחומו. מאמר זה מספר את סיפורו, דרך יצירותיו.

 

יש לי פחד גבהים. למרפסת שאין בה מעקה בגובה של 105 ס"מ לפחותאני לא יוצא, וגם אז רק אם היא מבוטנת. בפרויקט שמצבו עדיין שלד ועלי לעבור את הקומה החמישית, הלב מפרפר, עקצוץ חד מגרד את עצם הזנב, מתריע מפני הבאות. יש מקומות שהפחד מסתתר ממני, אחד כזה הוא בניין הרייכסטאג בברלין וגרם הספיראלה בתוכו. יש והעלייה המדורגת מסירה חלק גדול מחששותיי ואולי זה הנוף הניבט מהזכוכית? ברלין המתחדשת, האונטר דן לינדן, אלו יכולים לזרוע חששות מעלייה חוזרת של נאציזם בגרמניה, תודו שזה מפחיד יותר מוורטיגו..

לונדון, בית העירייה על הת'מז, תוכו ספירלה משקיפה לעיר והנהר. אני מתחיל לעלות ומגרד את הקומה השנייה, העקצוץ מתחיל. יד אלוהים שולחת את אחד השומרים לנזוף בי על המעשה ושולחת אותי כלאחר כבוד חזרה לתחתית. מזל גדול. אין כמו אמא אדמה, גם כשהיא בחו"ל. את שני מבנים מפליאים אלו תכנן האדריכל פוסטר או בשמו המלא, רוברט נורמן,

בארון פוסטר מגדת התמ'ז
ראדיש.

בניין העירייה בלונדון, אנגליה (צילום: Garry Knight)

פוסטר, יליד 1935 מהעיר סטוקפורט, מנצ'סטר, זוכה פרס פריצקר לשנת 1999 ובנוסף באמתחתו שתי זכיות בפרס סטירלינג. מיצירותיו הנוספות אזכיר את גשר המילניום וחצר המוזיאון הבריטי בלונדון, אף הן מסחררות ראש. חצר המוזיאון מותירה חותם עז ויראה מפני עוצמת הבנייה. מבט אל כיפת המבנה מעלהחזיונות של הפנתיאון ברומא. כשהשמש מבליחה בלונדון מצילה הכיפה קרניה, נוסכות רוגע וחמימות לאורך היום, ממתיקות סוד מחוגי שעון עתיק. התוספת המודרנית שפוסטר יצר לבניין לא נראית מן החוץ, בחזיתו, המוזיאון הבריטי שומר על ארשת ניאו קלאסית ורק מבקרי המוזיאון יכולים להתרשם מן היצירה הפוסט מודרנית.

 את גשר המילניום כדאי לעבור במהירות, אם תלכו מכנסיית סנט פול לטייט מודרן או להיפך, כדאי לבדוק שלא גשום מדי, או שהרוחות מנשבות. עקב רעידות, גשר ההולכים נסגר לתיקונים ביום פתיחתו. אמנם חלף זמן רב מאז, אך תפילה חרישית למעברו תועיל, רוח גבית מאלוהים לבטח לא תזיק.

גשר המילניום,
לונדון (מקור ויקיפדיה)

משרדו של פוסטר הוא חוד חנית לגישת האדריכלות המקיימת, בת–קיימא. קריטריונים בסיסיים בגישה זו היא ניצול יעיל של משאבים בבנייה ודאגה לחיסכון באנרגיה. מזעור השפעת המבנה על הסביבה, בכלל זה מביאים בחשבון הפחתת שימוש ברעלנים עד כדי ביטולם. גישה זו נקראת גם "אדריכלות ירוקה", אם כי יש במינוח זה משום הטעייה. כשאנו מוסיפים את המילה "ירוק" הרי כוונתנו לדבר טבעי במאת האחוזים. אדריכלות ירוקה חקקה על דגלה שימוש בחומרים טבעיים וחיסכון במשאבי טבע ואנרגיה. בבנייה, במיוחד בבניית מבנים מונומנטאליים, יקשה על האדריכל להשתמש רק בחומרים טבעיים, אך השאיפה היא לשם. איננו עומדים במקום, חומרים חדשים ומורכבים מומצאים מדי יום ותופסים מקומם של כאלה שכשלו, כאזבסט לדוגמא. ירוק הוא הדאגה העכשווית על כך אמר פוסטר: "Green is cool"

ארמון
השלום וההתפייסות (מקור ויקיפדיה)

בית העירייה של לונדון נבנה בצורה מעוגלת, בולבוסית משהו, במטרה לחסוך באנרגיה. צורה זו, בתוספת זכוכית כפולה, הוזילה את עלויות החימום לכדי רבע ביחס לכל מבנה אחר זהה בגודלו. ראוי לציין שבלונדון המטרה היא לחמם את המבנה ולא לקרר כבמקומותינו. פוסטר השתמש בזכוכית גם כסמל לשקיפות השלטון בפני האזרח, בבית העירייה בלונדון כמו גם בבניין הרייכסטאג.

מוזיאונים, פרלמנטים ובתי עירייה הם בתי הכנסייה החדשים של האדם, בחללים ציבוריים אלו מושקעים תקציבים אסטרונומיים ויכולות פורצות דרך. אל תוותרו עליהם, בקרו בהם, ההנאה מובטחת, אפילו אם כמה מאיתנו לא יטפסו יותר מארבע קומות…

 

המוזיאון הבריטי, מקור: וויקיפדיה

פייסבוק: יוסי קאלו– עיצוב פנים

http://yosikalo.weebly.com

 

print