exm menu

 

exm menu

 

גירוס אקרופוליס

יוסי קאלו | 18.07.2018

מרקורי, לו היית יודעת כמה גלגולים יעברו עד שזכינו. שכבות של היסטוריה חיכו
לחשיפה, הרמס שקל כל גרגיר חול, מאמרים נכתבו על כל כד ופסל שנתגלו. אתנה חיכתה, דיוניסוס התייבש, עד שהגיע ברנרד טשומי, האדריכל השוויצרי, לגאול אדמות המוזיאון החדש. זכוכית משוריינת, בטון חשוף, ברזל ושיש שחורים, אלומיניום. אלו החומרים שנתן טשומי ביצירתו.‭

יומיים חיפשתי מנת גירוס על אגיסטרי. על רצועת החוף המטוילת לא נמצאה אחת כזו. הכוכבים הם ציזיקי, סופלקי ומוסאקה. את מנת הדגל התורכי, שווארמה, ככל הנראה מעדיפים להצניע באי הקטן. ביומי השלישי, כשהרעב קרקר במעט, החלטתי ללכת ברחובות הצדדיים, אלו שאין בהם תיירים והשמש קופחת פדחות הלניות בלבד. יאסו הלאס! נמצאה המנה המדוברת, אמנם רק מבקר נמוך, אך בכל זאת הדבר האמיתי. שכבות בשר ורצועות בצל מעולפות, חת'כת עגבנייה ומלפפון, עליהם ציזיקי יווני, 40% שומן או משהו כזה, כל אלו טובעים בפיתה אפויה ומטוגנת קלות. רעב של יומיים בא על סיומו. מנת קינוח מושלמת להתקף בולמיה.‬

01

 

שבת בבוקר, יום יפה, הלכנו לשתות עוד כוס קפה. הדלקנו מצית, בלי סיגריה בפה. וחיכינו. באגיסטרי צריך לחכות לכל דבר. עד שהקפה יהיה מוכן, עד שיכינו את האוכל, עד שהמעבורת תגיע באיחור, עד שהאי יתעורר, ככה בשעה שתיים־עשרה כזה, וילך לסיאסטה בשתיים כזה, ושוב, אם יחליט, יפקח עיניו לקראת ערב. המעבורת "המהירה" מגיעה באיחור של שעה וחצי, אנשים מואצים אלי ביטנה, שלא נשכח שזו המהירה, מחפשים את שקיות ההקאה הקרובות. אנחנו במין סוג של רחפת, עם כל חבטה במים גלים נשברים על החלונות, פוסידון לא בולע, לא מקיא אותנו.


02אגיסטרי, אי ירקרק טובל בים כחול


צהריים בפיראוס. הרחפת עגנה וזה הזמן להתווכח עם נהג המונית שיסיע אותנו לפלאקה. רצים לראות את האקרופוליס. עשרות שנים חיכיתי לרגע הזה, לאקרופוליס היה צריך לחכות. מלינה מרקורי, שרת התרבות של יוון בשנות השמונים, פעלה לשימור המתחם ולחמה עד יומה האחרון להחזרת אוצרותיו מהשודד הבריטי. עד היום לא מחזירים הבריטים את שגזלו מהיוונים. שימור המתחם ארך עשרות שנים ועדיין ממשיך, מרבית הפיגומים הוסרו וניתן היום לראות את הפרתנון ושאר המקדשים ללא מעטפת ברזל משמרת. היה שווה לחכות.


03 מבט לכניסת המוזיאון והאקרופוליס

צהריים באקרופוליס, השמש קופחת והראש מקבל בום ארכיאולוגי, תיאטרון דיוניסוס, האודיאון של אטיקוס והנה אנו מול הפרופילאה. המון אדם עולה בגרם המדרגות, מצלם ללא הרף, מקפיא שכבה דקה של היסטוריה, רגע אחד בים של אלפי שנים. מול המעבר נגלה הפרתנון, חף מפיגומי מלינה, מרקורי מעלה אותך אליו. הרמס מנגח בי קלות, מזכיר לי לכתוב על החוויה. הנה אני כאן. מקיף
את המבנים, נושם את אתונה ממעוף ציפור, גומא את האבנים, מנשק את השמים בעיר העליונה.
בירידה מן האולימפוס אנו מדדים עקב בצד אגודל, מביטים לקצה בוהן
שלא ליפול, מגרדים פטינה דקה משיש קררה שמרצף את המתחם. דוכני
פיצוחים על רחוב דיוניסיו אריאופאגיטו (Dionysiou Areopagitou) ומיני מזכרות לתיירים. צל. בקבוק מים קרים. מנוחה. מלמעלה האקרופוליס חוזרת להשקיף עליך, נגעת באבן, היית שם. תחנה הבאה המוזיאון.

04

הארכתיאון באקרופוליס של אתונה. צילום: אבישג אילון

 

בחירתו של טשומי מנוגדת ליצירתם של פריקלס ופדיאס. עבודתו נותנת מקום של כבוד לעבר. רצפת זכוכית חושפת שכבות של היסטוריה, שקיפות על אלפי שנים, למטה למעלה. בקצה הכניסה גרם מדרגות בטון, טשומי מרמז בואה של ניקה, אולי אפרודיטה תעלה מולנו? לא. פה זה אתונה, מקום מקדשה של אתנה, מולנו הפרתנון הקדום, הראשוני, לידת ההלניות. פסלים צבועים חיוך ארכאי, שוורים ואריות, נחש פתלתל, מקושקש. עולם ישן במוזיאון חדש. הרצפה שיש לבן. פסלי העיר העילית משקיפים בך, קורוס(ים) וקורה(ות) בוחנים אותך, עומדים בינות סטואה מבטון מוחלק. שיר הלל לקלאסיקה, מלאכת מחשבתם של פסלים ויוצרים בעלי שאר רוח‭.‬

5a


טשומי מוליך אותך מן החוץ, מן הכאוס הדה־קונסטרוקטיבי, מן החד, הקר, המנוכר אל תוך מבנה סדור, רך וחם. טשומי מוביל אותך במשעול, אנחנו בתהלוכה, עולים אט אט אל האקרופוליס, מגיעים לפרתנון, השמש נגלית מכל עבר, אורה ממיס לב, הדרה של אתונה נראה מכל עבר‭.‬
06

את אתנה פרתנוס ככל הנראה גנבו הרומאים, הבריטים את האפריז ופריטים נוספים לרוב, אך היוונים לא יתנו לשכמותם להרוס את החגיגה. קומתו האחרונה של
המוזיאון מוקדשת כולה לפרתנון, שדרות העמודים החיצוניות הועתקו בדיוק ספרטני, עד כי נדמה והיא זכתה.. עליהן מונחים העתקי המֶטוֹפּוֹת בשיבוץ שוויצרי. בקיר הפנימי מניח
טשומי את האפריז, גם הוא בהעתק מדויק. קומת הפרתנון היא פינאלה
גרנדיוזית לביקור במתחם כולו. מחוץ למבנה מציצים האקרופוליס, אתונה
העיר החדשה, מקומה זו נראים נחילי אדם, בהם עולי רגל לעיר
העילית, מי בדרכו למוזיאון‭.‬

 

08


ניכר כי עבודתו של טשומי לא רק שחיברה רק בין הישן לחדש אלא עוררה בשניהם חיים ופעילות. זו בעצם הגשמת תורתו של ברנרד טשומי על רגל אחת: "בלי התרחשות אין אדריכלות", רו"ל, לגולם אין תפקיד אלא אם כן משתמשים בו. נהירת ההמונים לאקרופוליס ולמוזיאון יוצרת תנועה ושימוש באתרים אלו וביניהם. מספר שנים לאחר חנוכת המוזיאון ב-2009, הפכה שכונת העוני שסביבו לשכונת יוקרה והפכה לאחת הנחשבות כיום באתונה. ללמדנו על שינוי שמבנה אחד יכול להביא ועל כוחו לשנות צביון של שכונה או עיר. תקופות שונות בנו באתונה שכבות שכבות, והיא בצל שיש לקלף, האקרופוליס מעליה עדיין מסמן אותה למרחוק, בוהק לבן מנוקד עצים ירוקי עד, כציזיקי במנת סופלקי‭.‬

09
טשומי מקלף מעט מן השכבות הללו ומצליח להעבירן במתכונת נקייה וברורה, חפה מעיטור או חנפנות לקהל. ניכר כי השפעת הסגנון הדורי על הפרתנון השפיעה גם על עבודתו של האדריכל המודרני יש רק את מה שצריך, שכבות של ממצאים ארכיאולוגיים, רצועות של היסטוריה, מבט לישן, לחדש ומעל כולם בכניסה/יציאה, משקיף חת'כת ינשוף אפור, סימלה של העיר. רק שלא יהפכו אותו לגירוס. אז הוסיפו נקודת ביקור חובה באתונה, מוזיאון האקרופוליס.
שלכם
יוסי קאלו תכנון ועיצוב פנים
yosikalo.weebly.com

10הקוריאטידות המקוריות קיבלו מקום של כבוד

print

 

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

  • נכתב ע"י
    כאשר מצלמים סרט וידאו ממספר מצלמות בו-זמנית, נדרשת ׳עריכה מרובת מצלמות׳. בעידן בו לרובינו מצלמת וידאו בטלפון הנייד ומצלמות ״סטילס״...
    18.07.2018 | כתב: יוסי קאלו
  • נכתב ע"י
    הסטודיו לעיצוב חזותי של זגמייסטר & וולש בניו יורק עשיר בעבודות מרתקות. במאמר קצר זה נתמקד במספר עבודות העושות שימוש בטיפוגרפיה...
    18.07.2018 | כתב: יוסי קאלו
  • נכתב ע"י
    ציפורים הן לבטח מבעלי החיים היפים והמסקרנים ביותר בטבע – שלל צבעים, גדלים, מקורים והתנהגויות שמהוות אתגר עבור כל חובב...
    18.07.2018 | כתב: יוסי קאלו
-

שלח לחבר

מלאו את הפרטים הבאים:

    גללתם 1112 פיקסלים! רוצים שוב?

    להשארת פרטים
    -

    יש לנו עוד כל כך הרבה לספר, ואנחנו לא פחות מרשימים בטלפון ואחד על אחד. מוזמנים להתקשר: 4908* או להשאיר פרטים בטופס

    • רותם

    • ליהיא

      להשארת פרטים