exm menu

 

exm menu

 

!אקלקטי? יוֹק

יוסי קאלו | 10.12.2017

קצת על היסטוריה מקומית, תחילת המאה העשרים, תל אביב. רבות סופר על ראשיתה ומייסדיה אם כי חלקם, שמותיהם מצהיבים על דפי ההיסטוריה. החלטתי להאיר כמה מהם ולדבר על הסגנון האקלקטי, לכמה מאתנו המילה והסגנון יוצאים מכל החורים ולמען האמת גם לאדריכל העיר תל-אביב אינג' יעקב (שיפמן) בן- סירה ז"ל.

ב-1913 עולה ינוקא שיפמן מקנייב שבאוקראינה לישראל, והוא בגפו ובן 14 בלבד. הנער עובד בעבודות מזדמנות ועל הדרך משלים לימודיו בגימנסיה הרצליה. ב-1921 מקבל העלם מלגה ויוצא ללמוד הנדסה באוניברסיטת לונדון. עם שובו לארץ עובד כמהנדס ב"סולל בונה" ולאחר כשנה עורק לידיו של אדר' קליפורד הולידיי ומשמש כעוזרו. שימו לב לקפיצה, ב-1929 והבחור בן 30, ממנה אותו מאיר דיזנגוף להיות מהנדס העיר תלאביב, על פי המלצתו של קליפורד כמובן. היה זה יום שחור לסגנון האקלקטי שפשה בארצנו ובתלאביב בפרט
Tel Aviv First Hall
בית העירייה הראשון של תל אביב 
כששיפמן מתחיל לעבוד, גבולות העיר מגיעים עד בוגרשוב וחלקות רבות עדיין ריקות מתוכן ותכנון. על שולחנו מונחת תכנית גדס, והיא מאושרת ב-1932 לאחר מספר שינויים שביצע בה. סגנון הבנייה בתלאביב אינו תואם לתפיסתו האדריכלית ובאבחת ידו, מופסקת בניית בתים בסגנון האקלקטי, הבחור פועל ביתר שאת להכנסת המודרנה והסגנון הבינלאומי. אקלקטי? יוק!

אז מה זה בעצם אקלקטי, ומדוע פישמן נעמד על שתי רגליו האחוריות מול הסגנון?

 

המילה בעברית היא לַקְטָני, וכאן שורש הבעיה, הסגנון נשען על אינספור מקורות השראה. אם נחפש בו חוקים, נגלה כי הכול מותר ואין מניעה להשתמש בכל מוטיב שיעלה על הדעת

 

 

כל עוד יש מזומנים לממשו. וזו בעיה נוספת, מיקומו של הלקוח וטעמו האישי בראש סדר העדיפויות לא מסתדר עם תפיסה אדריכלית בינלאומית, שלא לומר מינימליסטית. הסגנון אינו "פורץ דרך", נותן דרור לגחמות הפרט ושפתו נראית פאזל, לעתים לא מורכב. פה המקום לציין את פועלו של מר עקיבא אריה וייס ז"ל, ממקימי "אגודת אחוזת בית".

וייס היה יו"ר האגודה בארבע שנותיה הראשונות, במקצועו צורף, אך רכש אהבה גדולה לאדריכלות. ב-1910 מציע וייס לחברי האגודה, לרכוש שטחים נוספים על מנת לשמור על תכנון ולמנוע ספסרות קרקעות בתלאביב, פניו מושבות ריקם. וייס מתפטר ולומד אדריכלות בקוֹרֶסְפּוֹנְדֶנְט בטכניקום, ברלין. אלזו…  

 

Pagoda House Platin

מימין בית הפאגודה ומשמאל בית פלטין

 

בדרך לבניית ביתו ברחוב הרצל 2, ניצת ויכוח בינו לבין שכנו מיכאל פולק. פינת ביתו של פולק אינה מעוגלת כמו זו שלו והדבר מפריע על שמירת סגנון אחיד. לתפיסתו, קרנות הרחוב צריכות להיות מעוגלות וזו של פולק ישרה. פולק מנפנפו באמירה כי כל אחד יבנה ביתו לפי טעמו וסגנונו. אקלקטי? כבר אמרנו.

עם פרוץ גל הבורגנות של העלייה השלישית, רואה וייס כי חזונו קורם עור וגידים:

 

 

"וכמו שהעיר ניויורק מסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו, והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו יורק הארץישראלית"

 


וייס בונה קומה נוספת לביתו
, במטרה להפוך את קומת הקרקע לחנות, פולק מוסיף מרפסת. בבניית הקומה השנייה מנסה וייס להשוות טמפרטורות עם פולק ולהוריד מחיר, הוא נוטש את הסגנון הארץ ישראלי ופונה אל המערבי. פולק משנה את חזית המבנה לסגנון הארדקו הכוללת פינה קטומה כאילו להתנגח בוייס. התוצאה בשני המקריםאקלקטית. למותר לציין ששני המבנים, על תוספות הבנייה, נראים כגבב עיצובי וזו תמצית הסגנוןאיש הישר בעיניו יעשה.
Akiva House Weiss Arie

אני מקווה שהסתבכתם עד עכשיו. אם כן? הרי שאתם מתחילים להבין סגנון אקלקטי מהו.
 לכל הטררם הנ"ל מגיע עלם החמודות האוקראיני שיפמן. שלא כמו וייס הבלארוסי או פולק הליטאי, האוקראינים רואים עצמם קרובים למערב אירופה ועד היום מנסים להתרחק ממצבטי אמא רוסיה. אני אומר זאת כאנקדוטה ולאו דווקא כאחד משיקולי העלם
 שיפמן מפשיל שרוולים להסדיר את הסמטוחה האורבאנית שראשוני העיר הביאו לתלאביב, ובכלל זה מהנדס העיר האגדי יהודה מגידוביץ' (1920-1923). להבנת התסריט אליו נכנס פישמן, אצטט את מגידוביץ' על תפיסתו בבנייה:"קודם נבנה,אחר כך נמדוד". או בקיצור: פצ'קראי.

 פעליו של שיפמן הם נושא לדיון אחר, אך דרכו ניתן להבין כי אותו סגנון המתקרא אקלקטי ניזון מאינסוף קצוות ומושכי חוטים. על מה הלין שיפמן? למבשרי הסגנון הבינלאומי זה האקלקטי נחשב בורגני וחסר טעם, ולתפיסתו הסוציאליסטית יש לבנות מערך אורבאני שישווה לעין הצופה סדר ואחידות. בראייה זו אין מקום לאינדיבידום להתבטא בבואו לבנות את חזית ביתו, ועוד לא נדברנו על הפְּנים.

Osishkin House

בית אוסישקין  בפינת הרחובות אלנבי והירקון  עם תוספת בנייה מעל הסגנון האקלקטי (מקור וויקיפדיה)

 

אם נביט לאחור נשכיל להבין שהשקפותיהם של וייס ופישמן על המרחב הציבורי זהות, על אף סגנונותיהם השונים. שניהם רצו לשוות לעיר מראה בעל שפה אחידה. ויס בבואו לפולק חיפש את הסימטריה ופישמן בבואו להשוות בין תכנית גדס לקיים, תר אחר הגריד.

אשר לסגנון בתל-אביב? ליבה הישן מעוטר בתים אקלקטיים, עוטפות סביבו שכונות בסגנון הבינלאומי, לימים ייקרא באוהאוס. אחריהם באו הברוטליסטים והבנייה הטרומית, כמו פצעו את העיר, ניקבו חלקותיה, אך זו החלימה ועדיין מחלימה. והיום? מבט אל המגדלים הפוסט מודרניים, האורבאניים, מגלה שהמארג התל-אביבי הינו לקטני, ויש בו מעין סגירת מעגל עם בוניה שרצו לראות את ניו-יורק של המזרח התיכון. היום אנו חוזים בשיקום מתחם שרונה ומתחם התחנה, ומגלים את ההיסטוריה שלפני "אחוזת בית" על הסגנונות העות'מני והטמפלרי ומבינים שיש מקום לכולם בתל-אביב. אקלקטי? אֵוֶוט!

Nordau Hotel

מלון נורדאו בפינת הרחובות נחלת בנימין וגרוזנברג
 
מילון לועזי-עברי:
*יוק> מתורכית: לא
*קוֹרֶסְפּוֹנְדֶנְט> מאנגלית: בכתב, בהתכתבות
*אלזו> מגרמנית: כך, ככה
*סמטוחה> שיבוש מרוסית: אי סדר
*פצ'קראי> מאידיש: שהתעסקו בו יותר מדי
*אינדיבידום> מלטינית: אדם
*גריד> מאנגלית: מתווה לתכנון, מערכת צירים
*אווט> מתורכית: כן!
 

תמיד חלמתם להיות מעצבי פנים בעלי שם עולמי? מכללת מנטור מציעה מגוון מסלולים ללימודי עיצוב פנים

print

 

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

  • נכתב ע"י
    כאשר מצלמים סרט וידאו ממספר מצלמות בו-זמנית, נדרשת ׳עריכה מרובת מצלמות׳. בעידן בו לרובינו מצלמת וידאו בטלפון הנייד ומצלמות ״סטילס״...
    10.12.2017 | כתב: יוסי קאלו
  • נכתב ע"י
    הסטודיו לעיצוב חזותי של זגמייסטר & וולש בניו יורק עשיר בעבודות מרתקות. במאמר קצר זה נתמקד במספר עבודות העושות שימוש בטיפוגרפיה...
    10.12.2017 | כתב: יוסי קאלו
  • נכתב ע"י
    ציפורים הן לבטח מבעלי החיים היפים והמסקרנים ביותר בטבע – שלל צבעים, גדלים, מקורים והתנהגויות שמהוות אתגר עבור כל חובב...
    10.12.2017 | כתב: יוסי קאלו
-

שלח לחבר

מלאו את הפרטים הבאים:

    גללתם 1112 פיקסלים! רוצים שוב?

    להשארת פרטים
    -

    יש לנו עוד כל כך הרבה לספר, ואנחנו לא פחות מרשימים בטלפון ואחד על אחד. מוזמנים להתקשר: 4908* או להשאיר פרטים בטופס

    • רותם

    • ליהיא

      להשארת פרטים