!אקלקטי? יוֹק
קצת על היסטוריה מקומית, תחילת המאה העשרים, תל אביב. רבות סופר על ראשיתה ומייסדיה אם כי חלקם, שמותיהם מצהיבים על דפי ההיסטוריה. החלטתי להאיר כמה מהם ולדבר על הסגנון האקלקטי, לכמה מאתנו המילה והסגנון יוצאים מכל החורים ולמען האמת גם לאדריכל העיר תל-אביב אינג' יעקב (שיפמן) בן- סירה ז"ל.
בית העירייה הראשון של תל אביב
אז מה זה בעצם אקלקטי, ומדוע פישמן נעמד על שתי רגליו האחוריות מול הסגנון?
המילה בעברית היא– לַקְטָני, וכאן שורש הבעיה, הסגנון נשען על אינספור מקורות השראה. אם נחפש בו חוקים, נגלה כי הכול מותר ואין מניעה להשתמש בכל מוטיב שיעלה על הדעת
וייס היה יו"ר האגודה בארבע שנותיה הראשונות, במקצועו צורף, אך רכש אהבה גדולה לאדריכלות. ב-1910 מציע וייס לחברי האגודה, לרכוש שטחים נוספים על מנת לשמור על תכנון ולמנוע ספסרות קרקעות בתל–אביב, פניו מושבות ריקם. וייס מתפטר ולומד אדריכלות בקוֹרֶסְפּוֹנְדֶנְט בטכניקום, ברלין. אלזו…
מימין בית הפאגודה ומשמאל בית פלטין
עם פרוץ גל הבורגנות של העלייה השלישית, רואה וייס כי חזונו קורם עור וגידים:
"וכמו שהעיר ניו–יורק מסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו, והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו יורק הארץ–ישראלית"
וייס בונה קומה נוספת לביתו, במטרה להפוך את קומת הקרקע לחנות, פולק מוסיף מרפסת. בבניית הקומה השנייה מנסה וייס להשוות טמפרטורות עם פולק ולהוריד מחיר, הוא נוטש את הסגנון הארץ ישראלי ופונה אל המערבי. פולק משנה את חזית המבנה לסגנון האר–דקו הכוללת פינה קטומה כאילו להתנגח בוייס. התוצאה בשני המקרים– אקלקטית. למותר לציין ששני המבנים, על תוספות הבנייה, נראים כגבב עיצובי וזו תמצית הסגנון– איש הישר בעיניו יעשה.
פעליו של שיפמן הם נושא לדיון אחר, אך דרכו ניתן להבין כי אותו סגנון המתקרא אקלקטי ניזון מאינסוף קצוות ומושכי חוטים. על מה הלין שיפמן? למבשרי הסגנון הבינלאומי זה האקלקטי נחשב בורגני וחסר טעם, ולתפיסתו הסוציאליסטית יש לבנות מערך אורבאני שישווה לעין הצופה סדר ואחידות. בראייה זו אין מקום לאינדיבידום להתבטא בבואו לבנות את חזית ביתו, ועוד לא נדברנו על הפְּנים.
בית אוסישקין בפינת הרחובות אלנבי והירקון עם תוספת בנייה מעל הסגנון האקלקטי (מקור וויקיפדיה)
אשר לסגנון בתל-אביב? ליבה הישן מעוטר בתים אקלקטיים, עוטפות סביבו שכונות בסגנון הבינלאומי, לימים ייקרא באוהאוס. אחריהם באו הברוטליסטים והבנייה הטרומית, כמו פצעו את העיר, ניקבו חלקותיה, אך זו החלימה ועדיין מחלימה. והיום? מבט אל המגדלים הפוסט מודרניים, האורבאניים, מגלה שהמארג התל-אביבי הינו לקטני, ויש בו מעין סגירת מעגל עם בוניה שרצו לראות את ניו-יורק של המזרח התיכון. היום אנו חוזים בשיקום מתחם שרונה ומתחם התחנה, ומגלים את ההיסטוריה שלפני "אחוזת בית" על הסגנונות העות'מני והטמפלרי ומבינים שיש מקום לכולם בתל-אביב. אקלקטי? אֵוֶוט!
תמיד חלמתם להיות מעצבי פנים בעלי שם עולמי? מכללת מנטור מציעה מגוון מסלולים ללימודי עיצוב פנים