בסרט הקאלט הישן "סרט מטוגן" (או בשמו המקורי: Kentucky fried movie, 1977) מופיעה אסטרולוגית חיננית אשר מקריאה את התחזית האסטרולוגית המתאימה לכל אחד מהמזלות. היא מציינת כי "אם אתם בני מזל תאומים, כמוני, צפו לבלתי צפוי". כשהיא מסיימת את התחזית, היא חותמת את המהדורה ובה בעת סופגת חץ בלתי צפוי אשר ננעץ בחזה וגורם להתמוטטותה. תחזית מדוייקת להפליא, למרבית הצער. אכן, מישהו לא חשב עד הסוף על הבלתי צפוי.

רובנו ככולנו מורגלים להשתמש במעליות "רגילות", בהן לוח הבקרה בו בוחרים את הקומה אליה נרצה להגיע נמצא בתוך המעלית. לוח זה מאפשר למשתמשים בה פעולות בסיסיות, כמו: פתיחת דלת המעלית וסגירתה, שליטה בפעולת המאוורר, בתאורה, הפעלת אזעקה במקרה של בעיה וכיו"ב. מעליות משוכללות יותר מאפשרות למשתמשים לבטל סימון קומה במקרה של בחירה לא נכונה, או במקרה בו נוסעים בחרו במספר רב של קומות, כי זה מה שבני נוער וילדים עושים בשביל עניין וצחוק. המעליות הפכו למוצר פשוט להפעלה גם עבור ילדים שעדיין לא הגיעו לגיל 14…

לוח בקרה הנמצא מחוץ למעלית

בשנים האחרונות הוצגו מעליות חדשות, המיועדות בד"כ לבניינים גבוהים בני מספר מעליות, בהן בחירת הקומה נעשית מחוץ למעלית, עוד בטרם נכנס הנוסע לתוכה. יש לבחירה מוקדמת זו מספר יתרונות על פני המעליות ה"רגילות": חסכון בזמן (לא יווצר מצב בו הנוסע נכנס אל המעלית אשר החלה לנסוע עוד בטרם הספיק לבחור בקומה הרצויה), חלוקת עומסים בין מעליות שונות (למשל: כל הנוסעים לקומה 7 יעלו יחדיו, במעלית אחת, דבר אשר ימנע הגעת כל המעליות לקומה זו) ועוד.

המעליות החדשות אמנם כובשות את בנייני המשרדים החדשים ויעילותם היא לא דבר של מה בכך. אך מה בנוגע אלינו, הנוסעים?

ראשית, כל אחד ואחת מאיתנו, שהיה מורגל במעליות הרגילות, חווה סוג של הפתעה בפעם הראשונה בה השתמש במעליות החדשות. אני, באופן אישי, נכנסתי אל מעלית שכזו בעת שהייתי בחו"ל, חיפשתי את לוח הבקרה בתוכה ולא מצאתיו. התבוננות מעלה מטה, שמאלה וימינה לא סייעה בידי ולכן יצאתי ממנה מבולבל, תוהה מה נשתנה וכיצד בכל זאת אגיע לקומה 4. בהתבוננות מחוץ למעלית גיליתי די מהר את לוח הבקרה (למרות שחלפתי על פניו ממש רגע לפני, מבלי משים) והצלחתי די בקלות לבחור בקומה 4. תהיתי האם אספיק להיכנס אל המעלית בזמן, כי הייתי מורגל שבחירה בקומה גורמת מיידית לתנועת המעלית. גם כשאנחנו מתכננים מערכת ממוחשבת, עלינו לדעת ולהבין שבמקרים רבים המשתמשים שלנו מורגלים לבצע פעולות באופן מסויים וכי שינוי האופן עלול לגרום לבלבול, ספק, תסכול ולחוסר אונים. ממש מישהו הזיז את הגבינה שלי. מהצד השני, עלינו לאתגר את עצמנו ואת המצב הקיים כי לעיתים הפתרונות החדשים יעילים פי כמה מהקודמים: מרביתנו מזמינים מונית ע"י מספר נגיעות על מסך גבי הטלפון ולא מחייגים לתחנת המוניות הקרובה רק כדי לשמוע את הסדרן המנומנם מציין שאין מוניות זמינות כעת.

שנית, כשאנחנו בוחרים את הקומה, מופיעה בד"כ על המסך אות המציינת את המעלית אשר הוקצתה עבורנו (למשל: מעלית A). המסך מתאפס תוך זמן קצר, כדי לאפשר לנוסעים נוספים לבחור את מספר הקומה אליה ירצו להגיע. במידה ושכחתם את הסימון, יהיה עליכם להקיש שנית את מספר הקומה, כדי לגלות שוב איזו מהמעליות תיקח אתכם ליעדכם. כן, משתמשים לרוב עסוקים במספר דברים, והזיכרון שלהם מוגבל. במקרים לא מעטים בהם אני מחנה את רכבי בחניון רב מפלסי, אני מצלם את מספר החניה והקומה, כדי שאוכל לדעת בוודאות היכן החניתי את רכבי במידה ולא אזכור. פתרון זה יכול להיות מאומץ גם על ידי יצרניות המעליות: כאשר אבחר בקומה מסויימת, מספר הקומה יכול להופיע על צג מיוחד, אשר ימוקם מעל כל מעלית, או בדופן הדלתות שלה. כך גם אוכל לחסוך בחירה מיותרת: אם בהגיעי למעליות אראה שמעלית A נוסעת לקומה 7 אליה אני חפץ להגיע, אמנע מבחירת קומה.

בעיה שלישית עשוייה לצוץ לנוסע אשר נכנס למעלית והחליט לשנות את מספר הקומה אליה ירצה להגיע תוך כדי נסיעה: רציתי להגיע אל משרדי בקומה 5 ותוך כדי נסיעה במעלית החלטתי לעצור בקומה 3, במחלקת השכר. פעולה אשר היתה זמינה בעבר הפכה להיות בלתי אפשרית במעליות החדשות: מכיוון שאין לנו לוח בקרה בתוך המעלית, עלינו להשלים את הנסיעה עד שנגיע לאחת הקומות שנבחרו, שם נוכל לצאת מהמעלית ולבחור בקומה הרצויה. מציק, לא קריטי, נתגבר. אמרתם לא קריטי? הכי קריטי!

לעיתים קרובות, לוחות הבקרה מתוכננים בצורה פשוטה וקלה להבנה: מספרים ברורים, לחיצה קצרה ואתם בדרך לקומת הרצויה. לעיתים מיקום הספרות אינו הגיוני, חלק מראשי התיבות עלולות להיות בלתי ברורות (RF עבור קומת הגג, PH עבור הפנטהאוז ועוד). לא כולם יודעים מה משמעות האותיות, לא כולם יודעים מהם הקיצורים, לא כולם יודעים אנגלית. כן, רצוי שנכיר את שפת המשתמשים שלנו כשאנחנו מתכננים מערכת. אז מה כבר יכול להיות כל כך קריטי במעליות החדשות?

בשיעור מבוא בקורס "אינטראקטיב" שיתפה אחת הסטודנטיות מקרה שקרה לה במעלית חדשה שכזו. היא שהתה בבניין חדש, אשר בנייתו טרם הושלמה, אך חלקו כבר אוכלס. היום בשבוע היה יום חמישי, השעה היתה 9 בערב, והיא היתה בדרכה לחניון בו החנתה את רכבה. בהמשך גם הבינה שהמעלית בה השתמשה היתה מעלית משא, כזו המשמשת להובלת חפצים גדולים וכבדים. כשנכנסה לבניין, החניון היה עמוס יחסית, על כן נאלצה לרדת עם רכבה 6 קומות בחניון. כשהגיעה אל המעלית בדרכה חזרה אל רכבה, בחרה בטעות בקומה 6 במקום בקומה ח6. כן, ידוע כי משתמשים רבים מבצעים טעויות לא מעטות, קטנות וגם גדולות. כמה פעמים פתחתם אפליקציה אחרת ממה שתכננתם לפתוח או שלחתם הודעה לנמען שגוי? או קיי, קומה 6, במקום ח6, לא כזה עניין גדול.

המעלית נעה מעלה אל הקומה השישית, במקום מטה אל קומות החניון. הדלת שנפתחה חשפה קיר לבנים אשר מנע כל אפשרות יציאה מהמעלית. בניין חדש, בנייתו לא הושלמה עדיין, ומישהו לא חשב על האפשרות כי משתמש יבחר בקומה זו. המשתמש נמצא במצב לא נעים: בלי אפשרות בחירה בקומה אחרת, בלי אפשרות יציאה מהמעלית, סופשבוע בפתח, יום חמישי, 9 בערב, מעלית משא בה לא משתמשים במועדים כאלה, אז מה עושים?

אחד הכפתורים הבודדים בהם יכולה היתה הסטודנטית להשתמש היה, כמובן, כפתור האזעקה. רצוי שיהיה כזה גם במערכת שלכם: מה לעשות כשמשהו לא עובד, נתקע או סתם מעצבן? ספקו למשתמשים שלכם דרך ליצור קשר כדי לבקש עזרה. לחיצה ארוכה על הכפתור ומוקדנית ענתה לנוסעת שלנו. המוקדנית הסבירה לנוסעת כי היא נמצאת מרחק של קילומטרים ממנה וכי אין לה כל דרך לסייע. היא הציעה לה לבקש ממישהו אחר שיזמין את המעלית או שתתקשר למשטרה. מתסכל? מעצבן? מביש? כל התשובות נכונות!

הנוסעת ניסתה לחייג באמצעות המכשיר הנייד שברשותה וגילתה כי אין למכשיר קליטה בתוך המעלית. הזמן חלף, המחשבות התרוצצו והלחץ גבר. סוף טוב הכל טוב: לאחר כ-20 דקות מורטות עצבים הגיעה הישועה כאשר מישהו אחר בבניין הזמין את המעלית כדי לרדת לחניון. הנוסעת לא ידעה את נפשה מרוב אושר ולא אמרה דבר למציל שלה, שלא ידע שהוא כזה.

כן, עלינו לחשוב גם על הבלתי צפוי: לתכנן, לנסות לצפות, לאפשר נקודות יציאה ועזרה למשתמשים כי איננו יודעים האם ומתי המשתמש שלנו יגלה כי הוא נמצא בצרה צרורה.