שילוב אנימציה בסרטים חיים

מיכל וינס | 16.01.2020

הרעיון לשלב דמות בדיונית בין שחקנים חיים, או לשלב שחקן ״בשר ודם״ במרחב בדיוני, נמצא בבסיסו של המדיום הקולנועי מרגע ההבנה שמימד זה הוא דרך חדשה לספר סיפור. דרך חדשה וקסומה זו המשלבת עולם בדיוני ואנשים חיים ראשיתה בתמה סיפורית ולא כ״אפקטים מיוחדים״- ועל כך ארחיב במאמר זה ובמאמר הבא.

השאיפה ״ללכוד תנועה״ נמצאת כבר בציורי מערות – ניתן למצוא שרטוטים של דמויות הכוללות תנוחות רבות של זרועות או רגליים תוך נסיון לתאר תנועה. חריצי הצצה על סדרת תמונות מסתובבות קיימים אלפי שנים, וספרי דיפדוף היוצרים אשליה של תנועה הופיעו כבר במאה ה19- – אך כל זאת לא נחשב עדיין כאנימציה קלאסית – אנימציה הבנויה מאלפי תמונות שצויירו בנפרד ומוקרנות ברצף. אנימציה קלאסית בצורתה המוכרת הופיעה בימיו הראשונים של הקולנוע. אולי בשל כך לא נזנח הניסיון לשלב יצירות בדיוניות מעולם האנימציה בצילום "חי” לאחר המצאת הפילם הקולנועי.

נסיונות ראשונים

אחד הנסיונות הראשונים לשלב אנימציה בסרט "חי" הוא "גרטי הדינוזאורית" של ווינזור מק'קיי (1914). הסרט הוצג בתחילה כחלק ממופעי וודוויל של ווינזור מק'קיי, בהם היה לבוש כמאלף חיות קרקס והציג סצינות בהן נתן פקודות שונות לדינוזאורית מצויירת שביצעה אותן לבקשתו. הסצינות הוקרנו על מסך קטן, וה"מאלף" תיזמן את פעולותיו כך שנוצרה אשליה של תקשורת בינו לבין הדמות המצויירת. מאוחר יותר יצא הסרט אל האקרנים כאשר נוספו לו קטעי הקדמה וסיום מצולמים. מאחר ומדובר בתקופה מוקדמת, הטכניקה התבססה על שילוב של קטעי האנימציה שצויירו ידנית על אלפי דפים נפרדים, בשילוב הקטעים המצולמים. 

בימי הסרט האילם (תחילת שנות ה-20), אולפני מקס פליישר (יוצרם של "בטי-בופ" ו"פופאי”) הציגו סדרה של סרטונים קצרים בהם דמות מצויירת של ליצן בשם קוקו תקשרה עם דמויות "חיות”.

מקס פליישר פיתח טכניקה המוכרת היום כ"רוטוסקופינג" – ציור דמות אנימציה המבוססת על דמות מצולמת, פריים-פריים בנפרד. בדרך זו נוצרת אנימציה עם תנועה אמיתית יותר. על בסיס שיטה זו נוצרה דמות הליצן. הדמות שצולמה בהתחלה כבסיס לתנועות הליצן היתה של אחיו של מקס. בסרטונים הראשונים הופיע הליצן לאחר שידיים אמיתיות מצולמות ציירו אותו. האנימטור ה"חי" לרוב הציק ושלט בליצן המצוייר, כחלק מחוקיות האנימציה הקלאסית. בשלבים מאוחרים יותר, היתה דמות הליצן "בורחת" לאנימטור ויוצאת להרפתקה משלה במרחב המצוייר, ולבסוף אף הופיעה במקביל לשחקנים חיים. הסרטים ה"מדברים" הראשונים היו למעשה סרטי אנימציה קצרים של אולפני פליישר והופיעו שנתיים לפני "זמר הג'אז" הידוע כיום כסרט המדבר הראשון. 

 

מאוחר יותר, הופיע קוקו הליצן בסרטים מדברים של דמויות אחרות מאולפני פליישר, כגון בטי-בופ. קטעי הריקוד של קוקו זכורים ביותר מאחר והוא ”שאל” את תנועות הריקוד שלו ואת קולו מהזמר הנודע קאב קלוויי ששיתף פעולה במספר סרטים של אולפני פליישר בשנות ה-30.

בדומה למקס פליישר, נסיונותיו המוקדמים של וולט דיסני כללו סדרת קטעים קצרים בשם Alice Comedies שיצאו בשנות ה-20 המוקדמות. בסרטונים נראתה ילדה בשם אליס כשהיא מתקשרת עם דמויות בעולם מצויר. בסרטונים אלה הטכניקה המקובלת לשילוב דמות מצולמת באנימציה היתה בתחילת הדרך הדפסה של שני נגטיבים אחד על השני, ובהמשך שימוש במצלמה מיוחדת והדפסה אופטית לשילוב האנימציה עם הקטעים ה"חיים".

אנימציה קלאסית

בשני העשורים הבאים, הסרטים ששילבו אנימציה עם קטעים חיים הגיעו ברובם מאולפני דיסני ואולפני וורנר והיו לרוב סרטים מוזיקליים לכל המשפחה. טכניקת האנימציה הקלאסית שולבה בחומר מצולם בעזרת מצלמה מיוחדת והדפסה אופטית. קטעים וסרטים בולטים מהתקופה:

בסרט המוזיקלי "הרימו עוגן" מ-1945, ישנה סצינה מפורסמת בה ג'ין קלי רוקד עם ג'רי העכבר בתלבושת מלחים.

 

״The Three Caballeros”  – סרט מוזיקלי זה נעשה באותה התקופה ושילב קטעים מצולמים בהם הופיעו דונלד ושני חבריו (כוכבי הסרט) במקביל לאנשים המצולמים.

 

ב-1946 נעשה הסרט המוזיקלי "שירת הדרום" בו הדוד רמוס, טוב הלב, מספר לשני ילדים את עלילות הארנב השובב. הסרט נעשה בשילוב של הדמויות החיות בתוך קטעי אנימציה ושל קטעי אנימציה בתוך הסצינות המצולמות, והוא מהווה דוגמא מובהקת לתקופת ה"טכניקולור" בה מראה הסרט היה רווי צבע במיוחד.

 

בדרך ובסגנון דומה נעשו בשנות ה-70-60 סרטים מוזיקליים כמו "מרי פופינס" ו"המיטה המעופפת", בהם העלילה התמקדה דווקא בדמויות מצולמות, אך בעולם האמיתי שולבו לעיתים קטעים קסומים מלאי דמויות מצויירות, ובקטעים מסויימים הגיעו הדמויות המצולמות אל עולם שנראה מצוייר ברובו. צבעי הטכניקולור הפכו את הכנסת האלמנטים המצויירים לסרט לטבעית ונעימה יותר לצפיה, וז'אנר סרטי המשפחה המוזיקליים התאים לשילוב שכזה. קטע ממרי פופינס 1964:

לקראת שנות ה-80 החלו להשתמש בשיטת שילוב כזו גם עבור סרטי עלילה שאינם מוזיקלים. הסרט "חברי אליוט הדרקון" (1977) מציג דרקון חביב בשם אליוט שמתחבר עם ילד יתום בשם פיט בעת בריחתו ממשפחה אומנת נצלנית. מרבית הדמויות והסצינות בסרט "חיות" אך הדרקון אליוט מצוייר. הנה סצינה זכורה במיוחד בה פיט מאכיל את אליוט הדרקון בתפוחים על ידי זריקתם לפיו:

פיתוחים מודרניים

בשנת 1988, לאחר שילוב כוחות של מרבית אולפני האנימציה המובילים בעולם, יצא לאקרנים הסרט "מי הפליל את רוג'ר ראביט" שהתקדם מאוד מבחינה טכנית כדי לפתור את בעית המראה "המודבק" של דמויות מצויירות בתוך סצינות חיות. הסרט הוא פילם נואר מטורף במיוחד, שמשלב שחקנים חיים עם שחקנים מצויירים. לפיכך, ניתן מראה "ניפחי" יותר לדמויות המצויירות, ושילובן בסצינות עם שחקנים חיים מוקפד יותר וכולל אפקטים מיוחדים, בכדי ליצור אשליה של מגע אמיתי בין השחקנים החיים למצויירים.

הנה קטע אייקוני מהסרט: 

הקטע הבא מציג כיצד שולבו חלק מהקטעים המצויירים בקטעים המצולמים בהשוואה לסרטי עבר (שחלקם הוצגו לעיל):

 

ההישגים פורצי הדרך של סרט זה לא רק העניקו פרסים למכביר ליוצריו, אלא גם סללו את הדרך לסרטים נוספים שעשו שימוש בטכניקות אלה בשנים הבאות. ניתן להזכיר את "Cool World” מ-1992 שעסק באנימטור שנשאב לאט לאט לתוך יצירותיו ואלה נשאבות לעולמו, “קספר" (1995) שעסק בידידות בין השדון החביב לילדה צעירה, “Space Jam”  ו-”Looney Toons” משנות ה-2000 ששילבו גם הם דמויות אנימציה מוכרות (מעולמם של האחים וורנר) כמו באגס באני ודאפי דאק בעלילה חיה. 

בסרט ״מרי פופינס חוזרת״ (2018) שולבו קטעי אנימציה בקטעים החיים שהקפיצו את רמת אמנות זו בכמה דרגות. הנה קטע שכזה מהסרט:

 

והנה סרטון מאחורי הקלעים שמדגים בין השאר כיצד שולבו חלק מקטעי האנימציה בסרט:

 

השילובים המופלאים של האנימציה בסרט זה  העניקו לסרט מועמדיויות וזכיות בקטגוריות טכניות בטקסי פרסים נחשבים בתעשיה.

השימוש באפקטים מיוחדים בכדי ״לתפור״ יצורים מצויירים לתוך עולמו של סרט שכזה מוסיף מימד קסום לסיפור העשוי לשרת ז׳אנרים רבים. היוצרים אינם בוחלים במאמצים רבים ביצירת סצינות שכאלה, כולל כוריאוגרפיות מורכבות, בניית סטים מיוחדים, צילום על מסך ירוק/כחול, תליית שחקנים באוויר על רתמות גוף מורכבות, תפירת תלבושות מיוחדות ״מצויירות למחצה״ ובניית תפאורה בשכבות שונות, שימוש ברובוטים וכמובן – יצירת אנימציה מורכבת שתשתלב עם השחקנים החיים בשלבי הפוסט. כל זאת על מנת ליצור אשליה מושלמת לצופה ולהכניסו לעולם חלופי קסום מחד, אך אמין מאידך.

לפיכך, ניתן להניח כי השילוב הזה יוסיף להשתפר בעתיד וניתן להניח כי כל עוד הסיפור דורש זאת – ייעשה שימוש באנימציה כמדיום מתווך / משלים לשחקנים בשר ודם. במאמר הבא אעסוק בשילוב של סוגי אנימציה אחרים בסרטים חיים.

בינתיים,  המשך יום מצוייר 🙂

print

 
-

שלח לחבר

מלאו את הפרטים הבאים:







גללתם 1112 פיקסלים! רוצים שוב?

להשארת פרטים
-

יש לנו עוד כל כך הרבה לספר, ואנחנו לא פחות מרשימים בטלפון ואחד על אחד. מוזמנים להתקשר: 03-5291888 או להשאיר פרטים בטופס

  • רותם

  • ניר







להשארת פרטים