מעברים מצולמים

מיכל וינס | 03.04.2019

עריכת וידאו מוצלחת משולה לאמנות בלתי נראית – ככל שהיא מוצלחת יותר – אנחנו פחות מבחינים בה בתוצר הסופי, המורכב כיחידה אחת עם זרימה חלקה ואינטואיטיבית בין קטעי וידאו שונים. במאמר זה אסקור את מה שמכונה לעיתים קרובות ״מעברים מצולמים״, ואסביר מהם מעברים בכלל, מה תפקידם בעריכת וידאו, ואציג דוגמאות שימחישו מתי להשתמש במעבר מצולם או מלאכותי.

מהו מעבר?

לכל אחד יש מצלמת וידאו בסמארטפון שלו – ייצוב תנועה הפך להיות רלוונטי גם עבור השוק החובבני. ישנן 5 שיטות מקובלות לייצוב תנועה בוידאו. במאמר זה אפרט אותן ואמנה חסרונות ויתרונות של כל שיטה לייצוב תנועה בוידאומעבר הוא אמצעי לחיבור בין שני קטעי וידאו ברצף העלילתי ממנו מורכב הסרט.
ישנם שלושה סוגי מעברים לוידאו:
  1. מעבר מלאכותי – זהו אלמנט מוגדר בתוכנת עריכת הוידאו אותו מניחים על נקודת החיבור בין שני קטעי וידאו ברצף.
  2. מעבר מצולם מראש – כלומר קטעי וידאו שמתוכננים מראש כך שהצילום כולל נקודות השקה מושלמות לחיבור בין שני קטעים ברצף.
  3. תוספת מצולמת – זוהי פיסת וידאו קצרצרה המאפשרת ״לטשטש״ את החיבור בין שני קטעי וידאו ברצף.

תוכנות עריכת וידאו מציעות מגוון מעברים מלאכותיים שניתן להניח בין שני קטעי וידאו ברצף ליצירת ״החלקה״ מלאכותית ביניהם – אבל רק מעטים מהם יהיו בלתי מובחנים. מרבית המעברים המלאכותיים הינם גסים מידי ונתפסים כהפרעה לרצף – ולפיכך נחשבים כ״לא מקצועיים״. לדוגמא, מעבר שגורם לוידאו ״להתקפל״ ואז נחשף מקטע הוידאו הבא ייחשב כמעבר גס לצפיה מאחר ויקטע את הרצף וימשוך תשומת לב רבה מידי לנקודת החיבור בין הקטעים ברצף. לעומתו מעבר שיוצר ״מריחה״ או ״התפוגגות״ יחשב עדין יותר ולעיתים יהיה בלתי מובחן.

משך הזמן של מעבר אמור להיות ארוך מספיק בכדי ״לתפור״ שני קטעי וידאו ובאותה נשימה – קצר מספיק בכדי להיות בלתי מובחן בפני עצמו.
מעבר מצולם הוא חיבור בין שני קטעים המבוסס על נקודת השקה חזותית מסויימת – זה יכול להיות צבע דומה, אובייקט בעל גודל דומה או צורה דומה, אלמנט שנמצא במיקום דומה, תנועת מצלמה המשכית לתנועה קודמת ועוד – אבל הרעיון הסופי הוא חיבור בין סיום של קטע אחד לתחילתו של הקטע הבא על בסיס המכנה המשותף הזה.
שימוש במעברים (מצולמים או מלאכותיים) אמור להיות כלי נוסף ליצירת זרימה סיפורית טובה יותר – ניתן בהחלט ליצור סרט טוב ללא מעברים, אבל אם הזרימה הסיפורית ברצף הקטעים שנערוך תעבוד טוב יותר בעזרת מעברים – זהו כלי נוסף שיש לקחת בחשבון.

״כלל האצבע״ קובע – אם לא צריך מעברים – לא נשתמש בהם. אבל לעיתים כדי לגרום לצופה לשקוע בסיפור יש צורך ברצף שאינו מובחן המושג על ידי מעברים.

מעברים מצולמים

מעבר מצולם יהיה למעשה כל אמצעי להסתיר את נקודת החיבור בין שני קטעי וידאו ברצף – ולכן הוא דורש תיכנון מוקדם.
אם נתכנן מראש סיום והתחלה של כל קטע מצולם בכדי שניתן יהיה לחבר אותם, נוכל לקבל רצף נקי ממעברים מלאכותיים או כמעט נקי ממערבים מלאכותיים.
לדוגמא אם נלווה אובייקט נופל כלשהו עד לנחיתה על הקרקע, ואז נשאיר את המצלמה באותה נקודה ונחליף את האובייקט במשהו אחר בגודל דומה בקטע המצולם הבא – נוכל לערוך את הקטעים כך שהנפילה תסיים באובייקט החדש בלי שהצופה יבחין ב״החלפה״.
לעיתים יונח מעבר מלאכותי קצרצר בנקודת השקה שכזו בכדי ״לתפור״ קטע לקטע באופן בלתי מובחן – אבל זה יהיה לרוב מעבר עדין של התפוגגות או מריחה.
תנועת מצלמה היא הדרך הפשוטה ביותר ליצור מעבר מצולם – שכן ברגע שמניעים את המצלמה באופן פתאומי או בתנועה מהירה – המידע המצולם מטושטש ומרוח מכדי שנבחין בפרטים בתוכו, ואם הוא יחובר לקטע אחר שמתחיל בטישטוש דומה – נקבל ״נקודת תפר״ מצולמת שתיצור תחושה של המשכיות קסומה ללא מאמץ רב.
גם תנועה של אובייקט בתוך הפריים יכולה לעבוד באופן דומה – למשל – אדם שמבצע את אותה הפעולה בשני מקומות שונים – כל עוד האדם ימוקם באותו אזור בפריים המצולם – ניתן לחבר את הקטעים השונים תוך כדי תנועה של אותו אדם מאחר והעיניים של הצופה יהיו מרוכזות באדם.
למרות שמדובר ביצירה של משהו די טכני – יש לזכור שהמעבר לא אמור להתבלט – הסיפור הוא מה שחשוב והמעבר אמור לשרת את הסיפור ולא להיפך.
באופן דומה ניתן לתכנן מראש את הקטעים המצולמים וכך ״לשלוט״ בנקודת המבט של הצופה ולכוון את החיבור בין הקטעים בהתבסס עליה.
בסרטים ובסדרות טלוויזיה ניתן למצוא מעברים מצולמים כחלק מהסגנון הצילומי, אבל הרעיון מאחוריהם הוא תמיד לרתק את הצופה ליצירה כולה.

דוגמא מסדרת הטלויזיה ״דברים מוזרים״: המעברים בסדרה זו מדגימים לא רק סגנון אלא מרתקים את הצופה לעלילה. הקטע הבא מציג מספר מעברים שכאלה בסדרה:

 


מעבר מצולם יכול להתבסס על שינוי מיקוד (פוקוס), על תקריב (זום), על תנועת מצלמה שתתחבר לפעולה מצולמת בקטע הבא, על אובייקט בצבע, או צורה דומה שיצולם במיקום דומה בפריים ועוד.

דוגמא מ״שרלוק״: גם בסדרה זו המעברים הם חלק מהסגנון אבל מיועדים ״לתפור״ באופן מרתק יותר את הסצינות השונות בעלילה. בקטע הבא יש ניתוח מעניין של נקודות חיבור שכאלה:

 

 

מספר נקודות טכניות חשובות

– חובה לדעת מה נרצה לצלם לפני היציאה לצילום.
– יש לכוון את המעבר המצולם בהתאם לחומר המצולם ובהתאם לרצף העלילתי הרצוי – למשל, נבצע תנועה מסויימת כך שתתחבר לקטע בו מצולמת פעולה אחרת שתרגיש המשכית למעבר המצולם.
– יש לכוון מעבר מצולם בהתאמה לצבעוניות הכללית בקטע – כלומר, לא נוכל לחבר שמיים זורחים לקטע אפלולי, כך שכדאי לחפש אובייקט בעל צבעוניות ובהירות דומה לקצוות המעבר המצולם.
– יש ליצור גיוון במעברים מצולמים בכדי שנקודות החיבור יהיו מעניינות ולא יחזרו על עצמן.
– מומלץ לבטל פוקוס וחשיפה אוטומטית במצלמה כדי ליישם את הטיפים השונים ברשימה זו.
– לא ״להשתולל״ עם המצלמה – תנועה מוגזמת לא תאפשר חיבור חלק בין הקטעים השונים.
– לעיתים קרובות מעבר מצולם יחובר בעזרת מעבר מלאכותי קצרצר של טישטוש, או מריחה, בכדי שלא יהיה מובחן כלל.
– לעיתים נשחק עם מהירויות משתנות בעריכה הסופית בכדי לקבל חיבור דינמי יותר בין קטעים שונים.
– לעיתים נצטרך לטפל בצבעוניות של שני קטעי וידאו בכדי שהמעבר המצולם יחבר אותם באופן רציף.

 

לגבי מעבר שמורכב מתוספת מצולמת – הכוונה היא לצילום קצרצר תוך כדי תנועה/זום שייצור קטע קטנטן של וידאו שישלים את נקודת החיבור בין שני קטעים מצולמים אחרים. גם במעבר מצולם שכזה יתכן שנצטרך להניח מעברים מלאכותיים קצרצרים של טישטוש על קצוותיו – אבל העיקר הוא שהצופה יקבל חיבור חלק יותר בין קטעי הוידאו השונים מבלי שהמעבר ״יגנוב״ את תשומת הלב. הנה דוגמא למעבר כזה מהסרט ״חמים וטעים״:

 

לסיכום, מעבר מצולם הוא כלי יצירתי מרתק לחיבור שונה בין קטעי וידאו שונים. הוא משמש ב׳אנרים רבים של וידאו בימינו וכל מי שמתעניין בדרכים חדשות לספר סיפור בוידאו צריך להכיר אותו.
print

 
-

שלח לחבר

מלאו את הפרטים הבאים:






גללתם 1112 פיקסלים! רוצים שוב?

להשארת פרטים
-

יש לנו עוד כל כך הרבה לספר, ואנחנו לא פחות מרשימים בטלפון ואחד על אחד. מוזמנים להתקשר: 03-5291888 או להשאיר פרטים בטופס

  • רותם

  • ניר

להשארת פרטים
Call Now Button