זה כבר הפך להרגל. כל כמה חודשים, יוצאת חברת Adobe עם גירסה חדשה. לעיתים עם שידרוגים מינוריים כמו כלי חדש, אפשרות נוספת לפקודת Preferences והרבה ״שיפורים במהירות ו/או תצוגה טובה יותר… ידה ידה ידה״. לא משהו לכתוב הביתה. אבל לעיתים, כמו בשידרוג הנוכחי, יש הפתעות. אז מה מביאה איתה הגירסה האחרונה של Illistrator CC?

הפעם חייבים להודות שאנשי Adobe התעלו על עצמם והוציאו גרסה מלאה בכל טוב. החל בשיפורים ושידרוגים לכלים ופקודות קיימות, המשך בתוספות לחלונות התוכנה וכלה במספר מאפיינים שעשויים להקל באופן משמעותי על העבודה בתוכנה. בגלל אופיים של רוב החידושים, ניתן לקבוע בוודאות שמישהו ב-Adobe הקשיב לבקשות המשתמשים. אז מה היה לנו שם?

הצצה מהירה אל תיבת הכלים של התוכנה מגלה למעלה מ-90 כלים. בואו נאמר את האמת, במהלך העבודה השוטפת בתוכנה, משתמשים רובנו בפחות ממחצית. בגירסאות קודמות ניתן היה ליצור תיבת כלים חדשה ולכלול בה רק את הכלים הרצויים – אבל אליה וקוץ בה. יצירת תיבה שכזו לא אפשרה לשמור מספר כלים ״תחת״ אותו האייקון, מה שיצר (שוב) תיבת כלים ארוכה מסורבלת.
בגירסה הנוכחית יכול כל אחד ליצור לעצמו תיבת כלים (או אפילו מספר כאלו) המותאמת לסוג העבודה או למשימה הנוכחית – כאשר התוכנה מאפשרת גם ליצור קבוצת כלים ״תחת״ אותו האייקון.
כיצד עושים זאת? ראשית יש להפעיל את הפקודה New Toolbar מתפריט המשנה Toolbars שבתפריט החלונות.

חיפוש הפונט המתאים מעולם לה היה משימה קלה – בעיקר למי שיש ברשותו עשרות, או אפילו מאות פונטים. גירסה זו מציעה ארבע אפשרויות שעשויות להפוך משימה זו למהירה ונוחה יותר:

למי שטרם הכיר, בגירסאות האחרונות נוסף לאילוסטרייטור כלי בובה (Puppet) שמאפשר לעוות בצורה מבוקרת אלמנטים גרפיים (בדומה לפקודה דומה ב-Photoshop). השינוי העיקרי בכלי זה נעוץ בעובדה שבגירסאות הקודמות, על מנת לההתחיל במלאכת העיוות היה על המשתמש לבחור את נקודות העוגן המתאימות ורק לאחר מכן להתחיל במלאכה. בגירסה זו, מיד לאחר בחירת האובייקט ובחירת הכלי, מוצגות בשטח הצורה נקודות עוגן מומלצות.

כמובן שלא חייבים להשתמש באותן נקודות, אבל מהמעט שבדקנו, מיקומן של הנקודות המובנות עושה שכל. ללא כל קשר, אפשרות להוספת נקודות, עריכה או מחיקה של נקודות עוגן קיימות- נשארה בעינה.

עוד בימים הראשונים בהם הדרכתי את תוכנת אילוסטרייטור, נשאלתי לא פעם האם ניתן להציג רק את הדף והאובייקטים שממוקמים בשטחו – בדומה להפעלת מצב התצוגה Preview בתוכנת Indesign, או הפקודה Full Screen Mode של פוטושופ. בגרסה זו ניתן למצוא בתפריט התצוגה (View) פקודה בשם Trim View שהפעלתה תסתיר את כל העצמים שמחוץ לגבולות הדף הפעיל. כדאי לשים לב, הפקודה מסתירה גם אובייקטים שמוקמו באיזור שהוגדר כגלישה (Bleed) וגם את כל קווי העזר (Guides).

פקודה חדשה שנוספה לתפריט התצוגה היא Presentation Mode. הפעלת הפקודה תציג את עמודי המסמך (כל אחד בנפרד) במלוא גודל המסך ועל רקע שחור – ובפועל תהפוך את מסמך האילוסטרייטור למצגת שקופיות. על מנת לעבור בין ״השקופיות״ יש להיעזר במקשי החצים (ימינה/שמאלה). חזרה לתצוגה רגילה נעשית באמצעות לחיצה על מקש Esc. למעבר לתצוגה זו ניתן להיעזר גם בקיצור המקלדת Shift+F.

פקודה שימושית שנוספה לתפריט התצוגה (View), ונדמה שהיתה שם תמיד… היא הפקודה Actual Size (גודל אמיתי) מתפריט View, המאפשרת לראות את האובייקט/אובייקטים שנוצרו בגודלם האמיתי – ללא קשר לגודל המסך ו/או הרזולוצייה שלו.

מיד לאחר הזנקתה של התוכנה (ולפני שפותחים קובץ כלשהו), מוצג חלון הבית. לגרסה זו עוצב חלון בית חדש. בחלון זה ניתן למצוא את המסמכים האחרונים שנשמרו/שנפתחו ומספר מצומצם של גדלים ליצירה מהירה של מסמך חדש.
עם הזמן מגלים שברוב המקרים אנו לוחצים על הכפתור הימני ביותר (Custom Size) – פעולה שתוביל אותנו לחלון הפקודה New – ותאפשר לנו לקבוע את תכונותיו של המסמך החדש ביתר קלות (גודל, מודל צבע, שוליים, רזולוצייה, יחידות מידה וכדומה). מה שאומר, לפעמים Less is More….
ניתן להציג את חלון הבית גם כשקבצים פתוחים באמצעות לחיצה על כפתור הבית הממוקם בפינה השמאלית העליונה של חלון התוכנה.

לכל אחד, יש ת׳חלון שלו אותו הוא משאירפתוח במשך העבודה בתוכנה. ב-Photoshop אני לא סוגר לעולם את חלון השכבות (Layer), ב-Indesign חלונות תכונות התו (Character) והפיסקה (Paragraph) ובאילוסטרייטור חלון Properties.

חלון זה, שנוסף בגרסאות האחרונות של התוכנה מהווה מעין חלון שליטה ומרכז סביבו את רוב הפעולות השכיחות בתוכנה, הגדרת תכונות מילוי וקו, הגדרת תכונות מלל, יישור עצמים, הפעלת פעולות שינוי, הוספת אפקטים לאובייקטים וכדומה. ייחודו של החלון הוא בעובדה שתכולתו משתנה בהתאם לאובייקט שנבחר. אגב, הוותיקים שבינינו יוכלו לזהות דמיון בין חלון זה לחלון Inspector של תוכנת FreeHand עליה השלום….

בגירסה זו נוספו מספר מאפיינים לחלון: תמיכה בעובי קו משתנה (Width Profile), תמיכה בצביעה חיה (Live Paint), במדרג צורות (Blend) ועוד ועוד. מנסיוני, בסופו של דבר, לאחר שהופכים את השימוש בחלון זה לחלק מהעבודה אתה מוצא את עצמך פחות מבזבז זמן יקר על פתיחה וקיפול של חלונות – כאמור, את רוב הפעולות השימושיות ניתן לבצע בחלון הזה!

אחד משני החידושים היצירתיים של גירסה זו וללאספק אחד האהובים עלי – אפשרותלהוספה ועריכה חופשית של מעבר צבעים.

עד כה ניתן היה להקנות לאובייקט מילוי המורכב ממעבר בין צבעים בשתי שיטות עיקריות: האחת פשוטה ומוגבלת (מילוי מסוג Gradient) והשניה מורכבת ולעיתים מרתיעה משתמשים רבים (שימוש ברשת צבעים Gradient Mesh).

לגירסה זו נוספה דרך חדשה פשוטה, ידידותית ובעיקר חופשית להוספה של מעבר צבעים – Freeform Gradient.

אז איך זה עובד? ראשית יש לבחור את האובייקט הרצוי ולהקנות לו מילוי מעבר צבעים ״רגיל״ וזאת באמצעות לחיצה על הכפתור המתאים שבתחתית תיבת הכלים, או באמצעות לחיצה על מקש <. פעולה זו תציג באופן אוטומטי את חלון מעבר הצבעים (Gradient). לצד מעבר צבעים ישר ועגול נוספה אפשרות שלישית. לחיצה על אפשרות זו תשנה את אופי המעבר ותציג בשטח האובייקט שנבחר עיגול קטן וסביבו מעגל מקווקו.

בחלון מעבר הצבעים ניתן לבחור בין שני מעברים: מעבר צבעים המבוסס על נקודת צבע (Point), או מעבר צבעים המבוסס על קו (Line). לאחר בחירת המעבר הרצוי מתחילים במלאכת עריכת מעבר הצבעים.

לחיצה כפולה על הנקודה שנוספה תאפשר לבחור בצבע הרצוי. לחיצה בנקודה נוספת בשטח הצורה ובחירת צבע אחר, תיצור מעבר בין שני הצבעים.

עריכת מעבר צבעים מבוסס נקודה (Point): לחיצה על הנקודה שנוספה תציג מסביב לנקודה מעגל מקוקו. לחיצה על הנקודה הממוקמת על גבי המעגל המקווקו וגרירת הסמן, תגדיל או תקטין את המעגל ועל ידי כך תשנה את גודל השטח עליו ישפיע הצבע ״על חשבון״ הצבעים האחרים במעבר.

מעבר צבעים מבוסס נקודה

עריכת מעבר צבעים מבוסס קו (Line): לחיצה בנקודה כלשהי בשטח הצורה ובחירת צבע תתחיל במלאכה. בשלב הבא יש ללחוץ בנקודה נוספת בתוך שטח הצורה ולקבוע את צבעה. בין שתי הנקודות יווצר מעבר צבעים. בצורה זו ניתן להמשיך ליצור עוד ועוד נקודות. לסיום יש לחזור לנקודת ההתחלה או פשוט ללחוץ על מקש Esc. בשלב הבא ניתן לערוך את הצבעוניות ואת מיקומן של הנקודות.

מעבר צבעים מבוסס קו

בצד ימין התמונה המקורית בצד שמאל לאחר שימוש במעבר הצבעים החדש

בחירה ועריכה מהירה של מספר עצמים

החידוש השני המועדף עלי בגירסה זו, יכול לקצר תהליכים באופן ניכר ובפועל לחסוך לא מעט זמן – בעיקר בעת עבודה על שרטוט, איור או עיצוב מרובה עצמים. הרעיון: התוכנה מאפשרת למשתמש לבחור עצם כלשהו ולערוך בפעולה אחת את כל האובייקטים שדומים, או זהים לו בדף או במסמך כולו.
לדוגמה, ציירתם זר פרחים ענק שמכיל מגוון פרחים באותה הצורה, אבל בצבעים וגדלים שונים, ולפתע חשקה נפשכם בהוספת קו מתאר ירוק. כעת, במקום לעבור עם אחד מכלי הבחירה ולסמן פרח פרח, סמנו את אחד הפרחים, ליחצו על הכפתור Start Global Edit שבחלון Properties וראו איזה פלא – כל הפרחים שזהים בצורתם לפרח שסומן נבחרו. כעת נותר לכם רק לבצע את השינוי הרצוי.

כפתור Global Edit שבחלון Properties

(1) התמונה המקורית (2) לאחר בחירת אחד האובייקטים (3) לאחר לחיצה על כפתור (Global Edit (4 לאחר הגדלת האובייקט שנבחר (מה שיגדיל את כל העצמים שנבחרו)

לצידו של הכפתור ניתן למצוא תפריט. פתיחת התפריט מציגה חלונית קטנה באמצעותה ניתן לקבוע את התכונות הדרושות על מנת שהתוכנה תזהה את האובייקטים כ״בר זיהוי״ (גודל ותכונות ניראות כגון מילוי, קו, שקיפות וכדומה), והיכן יתבצע החיפוש: בכל עמודי המסמך (All Document) או בעמודים מסויימים בקובץ (רק באנכיים, רק ברוחביים, מעמוד 3 עד עמוד 6).

הגדרות לאפשרות לעריכה מרובת עצמים (Global Edit)