מה אפשר ללמוד על פיתוח משחקים
בפעם הראשונה שיצא לי לבקר באתר סקי זה היה לגמרי בהפתעה. ביליתי בטורונטו עם חברים מהעבודה, בנסיעת עסקים ומזג האוויר היה קר בטירוף. במשך השהות שלנו שם המעלות נעו בטווח של בין מינוס 7 מעלות למינוס 21, כשרוב הזמן הן התמקמו באופן נוח על מינוס 15 מעלות.
כבר בסוף השבוע הראשון נסענו לאתר סקי, לא רחוק מטורנטו. מדובר כנראה באתר המרוחק ביותר שניתן לתאר מאתר החרמון, והכוונה היא לא רק גיאוגרפית. הנוף היה מהמם, הרים מושלגים, בתי עץ פסטוראליים, ואגם ענק וקפוא בנוף המרוחק. היתה רק בעיה אחת – לא ידעתי לעשות סקי.
כשעמדתי בפני הבחירה האם לשכור ציוד סקי או ציוד סנובורד, האינטואציה שלי נשענה על הסיבה הכי קלושה שיכולתי לחשוב עליה. סנובורד זה כמו סקייטבורד. ובכן, זה לא ממש. אבל הלכתי עם הבחירה שלי עד הסוף. ואחרי שנפלתי במורד כמה פעמים, הבנתי שני דברים חשובים מאוד. הראשון- אין לי מושג איך עוצרים את הדבר הזה בלי ליפול. והשני- אני ממש נהנה.
יופי שפי, איך זה בכלל קשור למשחקים? עוד רגע, אני מגיע לשם…לא כל מי שניסה איתי סנובורד באותו זמן בפעם הראשונה, נהנה מזה כל כך. היו לי חברים, שאחרי נפילה או שתיים, אמרו שהספיק להם, והלכו לאכול ולשתות משהו במסעדת המזון המהיר שבאתר. אני נהניתי כי הייתי מוכן להתנסות, הייתי מוכן ליפול, והייתי גם פתוח ליהנות מזה.אמנם לא יצאתי משם גולש מקצועי, וסביר שאף פעם לא אהיה, אבל אני עדיין לא מצטיין בלעצור, ונוטה לגלוש רק כשהגב שלי פונה לכיוון המורד. יחד עם זאת אני מאוד נהנה מהגלישה, וזה מה שחשוב. במובן הזה סקי’ או סנובורד מקבילים לפיתוח משחקים. אתם לא צריכים להיות מקצוענים, ללכת למסלולים שחורים, או ללמוד חצי שנה לפני שאתם מתחילים, כדי ליהנות מזה.
כל מה שאתם צריכים זה להעז, לנסות, ולהיות מוכנים להיכשל, ואז לקום ולנסות שוב. בסופו של דבר כשעובדים על משחק, כל אחד מביא את מה שיש לו ויוצר איתו. סביר שבהתחלה אין לכם הרבה להציע, אבל זה לא יישאר כך לזמן רב
.
במסגרת הקורס שאני מלמד במנטור, במסלול פיתוח משחקים, אני מלמד סטודנטים וסטודנטיות ברמות שונות לפתח משחקים, ובעיקר לפתח אצלם את יכולות התכנות. הייתם מצפיים שמי שהוא גיימר רציני מראש יצטיין בתכנות. אבל זה לא תמיד כך. הגישה היא לאפשר לכל אחד להביא את היכולות שלו, ולספק לסטודנטים את הכלים והתמיכה הנכונים, כדי שיוכלו להשיג תוצאות יוצאות דופן. כאמור, כל אחד בתחומו, ובסוג המשחקים שמעניין אותו. בין המשחקים שראיתי מסטודנטים במסלול האחרון, היה runner, מירוץ מכוניות, משחק המבוסס על ספר ילדים, משחק אווירתי, משחק פלטפורמר, העתק (Clone) למשחקי זלדה הישנים ועוד – וכל זה כעבור סמסטר אחד בלבד.
הדבר האהוב עלי במיוחד בללמד תכנות משחקים למתחילים הוא שאחרי החששות, הבלבול והקשיים, הקיימים לא מעט בהתחלה, הסטודנטים תמיד מגיעים לתובנה חשובה ועמוקה, ומצליחים ליצור משהו, או לגרום למשהו לפעול. ואז תחושת הגאווה וההישג על היצירה ממלאת אותם. הרגעים האלה הם הרגעים שעבורם שווה להיות מתכנת באופן כללי ומפתח משחקים בפרט.
מקווה שנהניתם מהמאמר וששיכנעתי אתכם לתת צ'אנס לסקי או סנובורד.
ואם לא זה, אז לפחות להתנסות בפיתוח משחקים.
באותו נושא
-
נכתב ע"י לירן טביב
-
נכתב ע"י ערן בורוכוב
-
נכתב ע"י ערן בורוכוב