exm menu

 

exm menu

 

חייזרים בתרבות הפופולרית

מיכל וינס | 31.03.2024

השאלה ״האם אנחנו לבד?״ נמצאת בבסיס החוויה האנושית מזה דורות, לצד שאלות קיומיות נוספות כמו ״האם יש אלוהים?״, או ״מה קורה אחרי שמתים?״ הסקרנות שמזינה אותה
הציתה דמיונות של יוצרים רבים לאורך שנים רבות של תרבות פופולרית
ועיצבה מספר גישות מרכזיות לגבי יצירת קשר עם חייזרים.
במאמר זה אסקור את הטיפול בנושא זה בטלויזיה ובקולנוע, לאור הפרסומים האחרונים בנושא.

לאחר שנים של הכחשות נמרצות מגורמי ממשל שונים לגבי היתכנות לקיומם של חייזרים, גופים שונים בעולם הודו לאחרונה, כי ישנן תופעות מתועדות שאין להן הסבר ויתכן שישנם ממצאים אמיתיים המאששים את ביקורם של חייזרים בכדור הארץ. בין אם אתם משתייכים למאמינים בקיומם של חייזרים / חוצנים ושאר ירקות, או בין אם אתם שייכים לספקנים – הבנתנו האסטרונומית הנוכחית השתנתה לאחרונה. כיום טובי המוחות בחקר החלל מעריכים כי יתכן שישנם חייזרים ביקום, בין אם ביקרו פה או לא. לאחרונה הסתבר כי היקום גדול משמעותית ממה שחשבנו בעבר, ישנם כנראה כמות אינסופית של כוכבי לכת בעלי תנאי מחיה מספיקים לקיום יצורים תבוניים, ורובן מבוגרים משמעותית מכדור הארץ שלנו. כך שאפילו מבחינה סטטיסטית בלבד – המספרים מצביעים על סבירות גבוהה שרב הנסתר על הגלוי. 

אך מאחר וכדי לאשש את התיאוריה במרחב העצום הזה נצטרך לראות למרחקים גדולים משמעותית ולנוע במהירות גבוהה משמעותית ממה שאנחנו מסוגלים כיום – בתרבות הפופולרית הנוכחית ממשיכות להופיע יצירות מגוונות העוסקות בחייזרים. 

למרבה המזל, כשמדובר ביצירות קולנועיות או טלוויזיוניות, העיסוק בחייזרים אינו נחלק רק לסוג המפגשים שלהם איתנו, והמגוון רחב יותר מהשאלה ״האם הם אויבים או ידידים?״. 

זהו נושא ותיק ומסקרן שתמיד מושך קהל צופים, והזוויות השונות מהן הוא מטופל מאפשרות שימוש בז׳אנרים שונים. מפאת קוצר היריעה וריבוי הדוגמאות הסתפקתי במבחר דוגמאות מייצגות מרבות, רבות מאוד:

השוני מצחיק

גלקסיית ״שביל החלב״ שלנו נמצאת במרחק 2.5 מיליון שנות אור מהגלקסיה הקרובה ביותר אלינו, ״אנדרומדה״. מדובר בשתי גלקסיות בלבד המייצגות את ה״שכונה״ שלנו במושגים קוסמיים. היקום הגדול יותר, כפי שהוא נתפס כיום, מתפרש על 520 מיליון שנות אור ומכיל כ־100,000 גלקסיות אחרות שאסטרונומים מכנים ״שכנות״. כשמבינים כמה גדול באמת היקום, הדבר ממזער משמעותית את מקומנו בתוכו. בהשוואה לגלקסיות ה״סמוכות״ אלינו – כדור הארץ נחשב צעיר ואנחנו, כיצורים תבוניים, נחשבים לכאלה שבקושי התחילו להתפתח. זהו כר דמיון פורה לאינטרקציה משעשעת בה חייזרים הנקלעים לפה בעצם חוקרים אותנו.

אחת הסדרות הטלויזיוניות הראשונות שעסקו בנושא בצורה קומית היא ״מורק ומינדי״ מסוף שנות ה־70. מורק החייזר הגיע לכדור הארץ על מנת לחקור את תושביו ולדווח על כך לממונים עליו, והשוני התרבותי שלו הוצג באופן קומי. מורק נראה כמונו, אבל התנהגותו אינה מותירה מקום לספק עד כמה הוא שונה והסדרה, שהשתייכה לז׳אנר הקומדיה המשפחתית, זכתה לפופולריות רבה. במקביל באותה תקופה, בסאגה הקולנועית ״מלחמת הכוכבים״ עסקו ביקום הגדול בו בני האדם מתמודדים עם הרפתקאות ופוליטיקה עולמית בגלקסיה רחוקה מאוד.

בסדרה ״מפגשים מהסוג האישי״ משנות ה־90, משפחת חייזרים נשלחת לחקור אותנו כתרבות. בדומה למורק ומינדי, גם כאן מוסווים החייזרים כבני אדם, אך בניגוד למורק שהסתמך בעיקר על מינדי שתלמד אותו (ללא הצלחה) איך בני אדם מתנהגים, משפחת החייזרים במפגשים מהסוג האישי מנסה להיטמע באוכלוסיה האנושית בכדי להבין אותה ולדווח עליה – ומכאן נובעים המצבים הקומיים.

בסדרה ״אלף״ המוקדמת יותר, אלף הוא חייזר שהתרסק על פני כדור הארץ בחצר של משפחה חביבה המאפשרת לו לגור אצלם כאורח בעייתי. בסדרה זו, אלף אינו אנושי במראהו או בהתנהגותו, ואינו מנסה להיטמע בחברה האנושית, אלא מלגלג על רמת ההתפתחות הנמוכה שלנו בציניות אינסופית בעודו מתחבא מהחברה. בניגוד אליו בקולנוע, ״E.T״ שנשכח על כדור הארץ שנים ספורות קודם, יוצר קשר רגשי חזק עם הילד שמצא אותו ביער ליד הבית, ומנסה לתפוס טרמפ בחזרה על החללית איתה הגיע כדי לחקור את החיים פה.

גם שתי דוגמאות אלו מבוססות על הרעיון שהשוני יוצר קומדיה, אבל החייזרים פה כדי ללמוד אודותינו. אלף הוא יצור קטן פרוותי ומשעשע (מלבד שאיפתו לאכול את החתול המשפחתי) עם עוקצנות של אדם מבוגר, בעוד E.T הוא יצור קטן ומוזר עם התנהגות ילדותית, והוא מתקשר פחות בעל פה ויותר בטלפתיה עם אליוט, הילד שעוזר לו.

הסדרה ״תושב חוץ״ העכשווית כבר מורכבת יותר. החייזר שהתרסק פה נשלח על מנת להשמיד את כדור הארץ ולא בכדי לחקור אותנו. הוא נאלץ להיטמע בקרב בני האדם כדי לתקן את החללית שלו ולהמשיך במשימתו, ועקב כך התנהגותו יוצרת רגעים קומיים מטורפים. העובדה שהוא יוצר קשרים עם מספר אנשים שבהדרגה גם לומדים על זהותו, מאפשרת לערבב ז׳אנרים נוספים כמו פעולה, מתח ומדע בידיוני – אך הז׳אנר המוביל הוא קומדיה. העובדה שהוא התרסק בעיירה מלאה בתושבים הזויים, והעובדה שאחד מהם הוא ילד עם תכונה גנטית נדירה שרואה את החייזר ללא ההסוואה האנושית שלו – רק תורמת לכך. גם בדוגמא זו, האנושות מעיניו של החייזר אינה מפותחת דיה, במרבית ההיבטים. בנוסף, כשהעלילה מתקדמת מסתבר שגם מבחינת חייזרים מסוגים אחרים שפוקדים את כדור הארץ, אנחנו במקרה הטוב קוריוז מחקרי ובמקרה הפחות טוב פונדקאים חסרי בינה בדרך להשתלטות חייזרית שקטה – אבל אפילו זה מוצג בצורה מצחיקה.

הנה הקדימון לעונה הראשונה:

האמת נמצאת שם בחוץ

על פי המדע, אם ישנם חיים תבוניים על כוכבי לכת אחרים – הם רחוקים מאוד מאיתנו, והדבר מעלה תהיות נוספות:

כפי שטלסקופים מתקדמים לא יכולים לזהות חיים על פני כוכבי לכת באזורנו, אותו הגיון תקף לכדור הארץ כפי שהוא נראה מהחלל – כך שיתכן שכלל לא הבחינו בנו עדיין. בנוסף, היכולות המוגבלות שלנו להתרחק מספיק מכדור הארץ, או לשלוח איתותים רחוק מספיק אולי לא אפשרו עדיין להבחין בקיומנו. 

יתכן גם שהצורך האנושי ליצור קשר אינו בהכרח קיים אצל ישויות תבוניות בכוכבי לכת אחרים. אם אלה כוכבי לכת בעלי סביבת מחייה מימית, יתכן שהחיים עליהן בכלל לא נושאים את מבטם לשמיים כמונו ואינם בהכרח מחפשים משהו מחוץ לגבולותיהם.

אם חייזרים תבוניים קיימים – יתכן שאנחנו ממש לא נחשבים בעיניהם כיצורים תבוניים ששווה ״לבקר״. אחרי הכל הגלקסיה שלנו צעירה במושגים קוסמיים, ואם יש להם את היכולת להגיע לכאן יתכן שמהירות התנועה שלהם היא משהו שאפילו לא נבחין בו, כי צריך לנוע במהירות האור או מהר יותר בכדי שמסע לפה בכלל יוכל להתקיים. אז יתכן שחייזרים חלפו פה והמשיכו בזריזות מבלי שהבחנו בהם.

שאלות ״מדעיות״ שכאלו עמדו לפעמים בבסיס יצירות טלוויזיוניות או קולנועיות, והנחת היסוד בהן היא שחייזרים שמגיעים לפה אינם באים להזיק לנו, אלא לחקור אודותינו, או ללמד אותנו את השלב הבא בהתפתחות האנושית. הרעיון של האנושות שמצטרפת לחקר היקום לצד תרבויות מתקדמות נוספות הביא יצירות רבות למסך הקטן והגדול במשך עשורים.

הסדרה הותיקה ״מסע בין כוכבים״ השתמשה ברעיון זה בדיוק. היא עקבה אחר הרפתקאות צוות חללית המחקר ״האנטרפרייז״ במסעותיה בין כוכבים ברחבי היקום, כשבצוות גם חייזר אחד, ומלבד מחקר הצוות מגן על פדרציה של כוכבי לכת שכדור הארץ בתוכן.

יצירות אחרות עסקו במפגש הראשוני עם תבונה חייזרית. הסרט ״מפגשים מהסוג השלישי״ עוסק כולו במפגש ראשוני שכזה עם חייזרים, מפגש בו אנשים שונים ממדינות שונות חוו התקלות ראשונית בעצמים בלתי מזוהים המובילה אותם למקום המפגש האמיתי עם החייזרים. המנוע של הסרט הוא הסקרנות לפגוש יצורים תבוניים אחרים ולתקשר איתם.

גם בסרט ״קונטקט״ ובסרט ״המפגש״ הסקרנות לתקשר עם חייזרים תבוניים מובילה את הסיפור. בסרטים אלה הדמויות הראשיות הן מדעניות בעלות ״סקרנות מדעית״ כשלצידן מלווים מכוחות הבטחון המייצגים את החשדנות והחששות ממפגש שכזה. הקונפליקט הזה יוצר דרמה מעניינת שזורה ברגעי מתח רבים.

הנה הקדימון לסרט ״המפגש״:

הסדרה ״תיקים באפלה״ מבוססת על הרעיון ״האמת נמצאת שם בחוץ״. בבסיסה שני חוקרי FBI שמנסים לפענח תופעות לא מוסברות ולאמת מה מהן באמת קשור לחייזרים. הנחת היסוד היא שיתכן שחייזרים כבר יצרו את המגע הראשוני בכדור הארץ, וכעת נותר לאמת את זה וללמוד מזה. בעוד אחד  מהם נוטה להאמין בהנחה זו, השניה נוטה לספקנות; אך שניהם מונעים מסקרנות מדעית שזורה בחשדנות של אנשי כוחות בטחון מיוחדים.

אולי הם כבר פה ואנחנו לא יודעים

מערכת השמש שלנו היא בת 4.5 ביליון שנים וחשבת צעירה ביחס ליקום שגילו קרוב ל־14 ביליון שנים. טלסקופ החלל ג׳יימס ווב שינה את תפיסתנו לגבי גיל קוסמי כשהוא צילם גלקסיה עתיקה הרבה מעבר לדמיון שלנו – כזו שנוצרה רק 390 מיליון שנה לאחר היווצרות היקום המוכר לנו. התפיסה האנושית על פיה חייזרים תבוניים יעברו מרחקים בלתי נתפשים רק כדי ליצור איתנו קשר, לחקור אותנו, לחטוף אותנו, לבצע בנו ניסויים, או להשתמש בנו או במשאבים שלנו, היא מאוד מרוכזת בעצמה. יתכן שתרבויות מפותחות עתיקות יותר מאיתנו בכלל לא מתעניינות בנו במידה כזו שתניע אותן לטרוח להגיע לפה. למרות זאת, זהו מניע מצויין לעלילות רבות ומגוונות שבבסיסן השתלטות שקטה עלינו ועל כדור הארץ.

בסרט האימה ״פלישת חוטפי הגופות״ ההשתלטות העוינת מתחילה ממה שנראה כצמחים לא מזיקים ומתברר כתרמילים שהגיעו מהחלל בהם צומחים ״כפילים״ רצחניים של בני העיירה בה הם נבטו. בסרט ״חנות קטנה ומטריפה״ נעשה שימוש ברעיון דומה, במקרה זה מדובר דווקא בחייזר בדמות צמח טורף שמעדיף דם אדם על פני חרקים, והז׳אנר הוא קומדיית אימה מוזיקלית. בשני המקרים בני האדם אינם מודעים להשתלטות העוינת עד שלב מאוחר מידי, והחייזרים מחקים צורה של משהו יומיומי מוכר.

בסדרת הטלוויזיה ״חסרי מוח״, החייזרים נראים כמו נמלים, והם משתלטים על מוחם של בני האדם על ידי כניסה פיזית לראשם. מטריד ככל שזה נשמע, זו דווקא קומדיית אימה שנונה להפליא, בעיקר לאור העובדה שבמוקד ההשתלטות העוינת הזו נמצאים פוליטיקאים ומשפיענים שונים. הנה הקדימון לסדרה:

בסדרה הותיקה ״דוקטור הו״ הדוקטור הוא חייזר עם חיבה לכדור הארץ ויושביו שנראה כאדם רגיל. כך הוא יכול להסתובב בינינו עם מכונת הזמן שלו ולהגן עלינו משלל חייזרים עוינים. הדוקטור תמיד בוחר לו מלווה או מלווים אנושיים שמצטרפים להרפתקאותיו, וכמעט תמיד החייזרים רוצים להרע לנו, לשעבד או לנצל אותנו, או לפלוש אל כדור הארץ – בין אם באופן שקט ומסתורי ובין אם באופן בוטה, גלוי ואלים. הסדרה מערבת מדע בדיוני עם קומדית מתח ועם לא מעט דרמה, ואחד מסודות קסמה הוא העובדה שהדוקטור יכול ״להתגשם מחדש״ בגוף אחר כאשר הוא נפגע קשות – וכך ניתן להחליף מידי כמה עונות את הצוות מבלי לפגוע במהות הסדרה ובעלילתה.

תכנים שמציגים חייזרים עוינים בגלוי נפוצים מאוד – אולי כי הם מתחברים לאיזה פחד קמאי מיישות זרה ובלתי מובנת. בסרט האימה ״הנוסע השמיני״ צוות אנושי של חללית מסחרית מגיב לשידור מכוכב לא מוכר, וכך נתקל בחייזר עויין שמתפתח כפונדקאי בגוף חי עד להשמדתו האלימה בדרך לגלגולו הבא. 

הסרט ״היום השלישי״ הציג פלישה גלויה לכדור הארץ כשבבסיסה הרעיון להשמיד את כל יושביו ולהשתלט לחלוטין על משאביו. החייזרים בסרט אינם מנסים לתקשר עם בני האדם ואינם מתכננים פלישה ערמומית. האסטרטגיה שלהם היא להשמיד את הערים הגדולות ומרכזי הממשל והשליטה ואז להשמיד את כל השאר. למרות זאת החייזרים אינם מתוחכמים או חכמים במיוחד, ומספיק וירוס מחשב פשוט כדי להשמיד את חללית האם שלהם ואחריה את כל הצי שלהם. לעומתם, בסדרה העכשיווית ״Invasion״ הפלישה לכדור הארץ היא פיזית יותר – חייזרים ממש יורדים מחלליות ותוקפים את בני האדם בדרכים שקשה להתגונן מולן ומתקבל הרושם שהם תבוניים מאוד אבל אין ברצונם ליצור שום קשר עם בני האדם. עובדה זו מוסיפה לפחד ולחוסר הוודאות. הסדרה מציגה דמויות ממספר מקומות בכדור הארץ בעודן מנסות לשרוד ולהתגונן מפני ההשתלטות העויינת הזו, והיא נעה בין דרמת מתח לפעולה.

הנה הקדימון ל-Invasion:

לעומת דוגמאות אלה, בסרט ״הפלישה ממאדים״ החייזרים נוחתים בגלוי אך מתחזים לשוחרי שלום ומתגלים כל פעם כשקרנים רצחניים. השתלטותם העויינת נעצרת בעזרת שירת יודל…מה? – כן, זו קומדיית אימה שלא לוקחת את עצמה ברצינות.

קו ההגנה האחרון

זווית אחרת ליצירות העוסקות בחייזרים בתרבות הפופולרית מציגה אותם כעובדה בשטח. על פי זווית זו הם כבר מוכרים לחלקינו או לכולנו, ומכאן המרחב לעלילות מלאות פעולה, הרפתקה ומיסתורין הוא בלתי נגמר.

בסרטי ״גברים בשחור״ מרבית בני האדם אינם מודעים להמצאותם של חייזרים על כדור הארץ, וכדור הארץ משמש כתחנת מעבר בין פלנטות. ארגון אנושי סודי בשם ״גברים בשחור״ מנטר את פעילותם ומונע תרחישים קטסטרופליים בקנה מידה עולמי. 

בסרטים וסדרות מבוססי קומיקס ניתן להתבסס על הנחת יסוד דומה: 

בסדרת סרטי ״שומרי הגלקסיה״ צוות פורעי חוק המורכב מחייזרים מסוגים שונים, בחור שנחטף בילדותו על ידי חייזרים, ויצורים שמקורם בניסויים גנטיים אסורים, מגן על כדור הארץ מהשמדה. בסרט ״האלמנט החמישי״ נהג מונית עם עבר צבאי מציל את כדור הארץ מכוכב חייזרי מרושע המאיים להרוס אותו. הוא עושה זאת בעזרת חייזרית, כוהן דת ודי ג׳יי הזוי. ובסדרה ״סמאלוויל״ אנו מלווים את סופרמן שגדל כילד מאומץ בכדור הארץ, ולומד בהדרגה על מוצאו החייזרי, יכולותיו העל אנושיות ותפקידו כמגן האנושות.

תכנים כאלה שמאחוריהם גם כותרים כתובים, מכוונים בדרך כלל לערך בידורי ולכיף טהור ואינם נדרשים לעומק דרמתי רב מידי.

בשונה מהם, הסרט ״אווטאר״ מציג דווקא את בני האדם כמין הפולש והעויין, ואת חייזרי שבט הנאבּי כאלה שנאלצים להתגונן בפני הפלישה. לצד הנאבּי נלחם חייל שנקרע בין משימתו ופקודות מפקדיו לבין עולמם החייזרי של הנאבּי, אותו למד לאהוב. היפוך נרטיב זה נחשב חריג ומעניין והוא הופך את העלילה לכזו העוסקת במוסר בבסיסה – לא סרט חייזרים סטנדרטי.

לסיכום, נושא החייזרים בתרבות הפופולרית מרתק אותנו עשורים אחורה. ככזה, הוא תפס אצלנו מקום בז׳אנרים מגוונים ושונים והוא מציג תפיסות ורעיונות מגוונים לגבי קיומם של חייזרים, המגע הראשון שלהם איתנו וכוונותיהם לגבינו כתרבות התופסת עצמה תבונית. 

בין אם מדובר בתכני אנימציה לילדים כמו הסרט ״לילו וסטיץ׳״ של דיסני (חייזר המתיידד עם ילדה לאחר שנמלט אל כדור הארץ), סדרות אנימציה למבוגרים כמו ״פיוצרמה״ או ״ריק ומורטי״ (בהן צוות חללית אנושי או אנושי בחלקו מסתבך בהרפתקאות גלקטיות), או סדרות דוקו כמו ״חייזרים מהעבר״ המביאות תיאוריות על התקלויות היסטוריות (לכאורה) עם חייזרים – לכולם יש דעה בנושא; כך שלא צפוי שהוא ייעלם מהתרבות הפופולרית בקרוב.

בינתים מומלץ לצפות ב״תושב חוץ״ שמשלב הרבה מהכל ועדיין מצליח להיות מקורי ומצחיק.

🙂

print

 

באותו נושא

  • נכתב ע"י
    בעריכת וידאו, ובעיקר בעריכת וידאו עלילתי כלשהו, ניתן ליעל את זרימת העלילה על ידי יצירת חיתוכים שאינם ״ישרים״. המושג עליו...
    01.03.2015 | כתב: מיכל וינס
  • נכתב ע"י
    בהמשך למאמרים הקודמים אודות חקר האלימות במדיומי הצפיה השונים, אתייחס במאמר זה לאלימות בטלויזיה. כצפוי, אלימות בטלויזיה נוכחת בימינו כמעט...
    30.05.2023 | כתב: מיכל וינס
  • נכתב ע"י
    בימינו, כולנו מורגלים בנוכחותן של סדרות קולנועיות, אך למעשה בבחינה היסטורית – הסדרות הקולנועיות המוכרות הפכו לכאלה רק בדיעבד. במילים...
    08.09.2015 | כתב: מיכל וינס
-

שלח לחבר

מלאו את הפרטים הבאים:

    גללתם 1112 פיקסלים! רוצים שוב?

    להשארת פרטים
    -

    יש לנו עוד כל כך הרבה לספר, ואנחנו לא פחות מרשימים בטלפון ואחד על אחד. מוזמנים להתקשר: 4908* או להשאיר פרטים בטופס

    • רותם

    • ליהיא



      התקשר

      להשארת פרטים




      אתם מוזמנים למלא פרטים כאן ואנחנו נחזור אליכם