exm menu

 

exm menu

 

מחשבות על מונופול מצויר

מיכל וינס | 27.06.2021
Thoughts of a Cartoon Monopoly-Blog

באפריל נסגר הסטודיו לאנימציה Blue Sky על ידי חברת דיסני. לפי ההודעה הרשמית מה-9 לפברואר 2021, האולפן הינו קורבן נוסף של מגיפת הקורונה. עם זאת, מאחר ומדובר בסגירה של אולפן מרכזי שאיתגר והיווה תחרות ממשית לדיסני בעשורים האחרונים – עולות מספר שאלות מעניינות בנושא. במאמר זה אסקור את התהליכים שהובילו לאירוע שחובבי אנימציה כמותי מחשיבים כדרמטי, ואעלה תהיות שונות על עתיד האנימציה על המסך הגדול.

קצת היסטוריה על אנימציה באולפנים הגדולים

כמכורה לאנימציה, אספר שלעיתים, כדי לקבל תכנים מרעננים ומקוריים, יש לחפש דווקא את ההפקות העצמאיות והקטנות יותר שאינן מזוהות עם אולפני הענק. הפקות כאלו משתחלות לפסטיבלי סרטים שונים ברחבי העולם ולפסטיבלי אנימציה ומביאות סגנונות מגוונים שלא רואים בדרך כלל בהפקות הגדולות יותר.

עם זאת, כמו כל נישה אחרת בקולנוע – סרטי אנימציה באורך מלא זקוקים להפצה חובקת עולם בכדי להניב רווחים ליוצרים ולאפשר יצירת סרטים נוספים. לפיכך, ישנם אולפנים גדולים שמשמשים גם להפצה רחבה – למשל אולפני דיסני. 

בשנות ה־90 – תחילת שנות ה־2000, התנהלו באולפני דיסני מלחמות הנהלה שונות שכמעט מוטטו את האולפן. בתקופה זו פיקסאר הפך לאולפן פורץ דרך (האולפן שהוציא את ״צעצוע של סיפור״ (1995) – הסרט התלת־ממדי באורך מלא הראשון) וקבע את הרף החדש לסרטי אנימציה תלת־ממדיים. בשלב זה שימשה דיסני כחברת ההפצה של סרטי פיקסאר, בעוד פיקסאר סיפק לדיסני כלים טכנולוגיים שונים לאנימציה. יחסי הקח ותן האלה ממשיכים עד היום.

במקביל, המתחרים הבולטים שקמו לפיקסאר באנימציה היו Dreamworks שהוציאו את ״Ants״, ו-Blue Sky שהוציאו את ״עידן הקרח״. 

התחרות על לב הצופים בין אולפני האנימציה סיפקה יצירות אנימציה מגוונות ודחקה את גבולות הטכנולוגיה הרלוונטית לגבהים בלתי נתפסים – מהם אנחנו נהנים כיום.

סטודיו Blue Sky

סטודיו Blue Sky הוקם באמצע שנות ה־80 על ידי כריס וודג׳ ומספר חברים מוכשרים, כדי לדחוק את גבולות הטכנולוגיה ליצירת אנימציה תלת־מימדית. טריויה חביבה – כריס וודג׳ הוא אחד מחלוצי האנימציה בתלת־מימד שעבדו על האפקטים בסרט ״טרון״ – הסרט הראשון שהכיל אנימציה תלת־ממדית. לצידו בצוות של ״טרון״ עבד באותו זמן גם ג׳ון לאסיטר שהקים ברבות הימים את פיקסאר. 

בעשור הראשון להיוסדו יצר הסטודיו אפקטים תלת־מימדיים ואנימציות קטנות לפרסומות בטלוויזיה. הנה קישור ללקט פרסומות שונות שהפגינו יכולות אנימציה תלת ממדית גבוהות לתקופה:

 

 

ב־1997, השקיע אולפן 20th Century Fox בסטודיו Blue Sky לשם הקמת חברה חדשה ליצירת אפקטים מיוחדים באנימציה – והסטודיו התרחב. הם התמקדו ביצירת אנימציית דמויות ואפקטים מיוחדים לסרטים כמו ”הנוסע השמיני-התחיה״, ״מסע בין כוכבים״, ״מועדון קרב״ ועוד.

ב־1998, זכה הסטודיו באוסקר לסרט אנימציה קצר (Bunny) וכך זכה לאפשרות להפיק סרטי אנימציה באורך מלא. הסרט מציג את מסעה של ארנבת לעולם הבא בו תפגוש שוב את בעלה, והוא מציג יכולות טכניות חסרות תקדים לזמנו, ועלילה אפלה באנימציה מרשימה.

 

 

הנימה האפלה הזו וההומור השחור מבדלים את Blue Sky מדיסני ודומיו – הסגנון הציורי והסיפורי באולפן תמיד היה מעט שונה – לאו דווקא מכוון לילדים, לא לגמרי מושלם, מוקצן ומוגזם יותר.

מאפיין זה הוביל את האולפן בשלבים מאוחרים יותר לבחור בכל פעם סגנון שונה. בדומה לפיקסאר, ברמה הטכנית – הסטודיו הקפיד לדחוק את גבולות הטכנולוגיה גבוה יותר ולכן היווה תחרות אמיתית.

הסרט הראשון באורך מלא שהפיק הסטודיו היה כאמור ״עידן הקרח״ (2002), שהציג סגנון יחודי ושונה מאוד מהסגנון של פיקסאר מבלי להתפשר על הרמה הטכנית הגבוהה. העלילה מציגה תינוק אסקימואי בעידן הקרח, שבצירוף מקרים טרגי נסחף בנהר הרחק מאביו. חבורת חיות בנדידה לדרום לוקחת על עצמה להחזיר את התינוק לבני שבטו. הסיפור והדמויות התבסס המון על קומדיה שחורה / סרט אילם. בנוסף הוצגה דמות מסוימת כחוט מקשר הומוריסטי לאורך כל הסרט – הסנאי סקראט (שכריס וודג׳ מדובב בעצמו) שרודף באובססיביות אחרי בלוטי אורן למאגר שלו, ומצליח בדרך לגרום לאסונות חובקי עולם.

הדמות ההזויה של הסנאי כל כך מזוהה עם האולפן עד שהפכה ברבות הימים לחלק מהלוגו של האולפן:

 

 

והנה עוד סרטון קצר, Gone Nutty מ-2002, שמציג את סקראט בסיפור קצר שמאפיין את דמותו:

 

 

״עידן הקרח״ זכה להצלחה מטאורית ברחבי העולם ול4- סרטי המשך עד כה (4 הראשונים היו סרטי האנימציה הריווחיים ביותר בשנת יציאתם לאקרנים), והמשך 5 תוכנן לקיץ 2022 (כעת לא ברור אם יופק על ידי חברות בת של דיסני או לא).

בין לבין סרטים מזיכיון ״עידן הקרח״, הוציא הסטודיו סרטים מגוונים באורך מלא, שבכל אחד ניכר מגע שונה מבחינת סגנון והומור – חלקם בוססו על יצירות ספרותיות ייחודיות וחלקם בוססו על תסריטים מקוריים בדומה ל״עידן הקרח״. האנימציה נחשבת לאנימציה מהרמה הגבוהה ביותר, והתחרות מול פיקסאר ודיסני על הקופות לא פגה לאורך כל חייו של האולפן. כך למשל גם אולפן זה משך אליו שחקנים ידועים רבים לדיבוב של הדמויות, והתחרה בקביעות על פרסים נחשקים בתעשיה.

דוגמאות לסרטים מבוססי יצירות ספרותיות

״הורטון שומע מישהו״ (2008) – הסרט התבסס על ספרו המפורסם (באותו שם) של דוקטור סוס והתאפיין בסגנון המיוחד של הספר – אך בגירסה התלת־ממדית. סיפורו של הורטון הפיל שמגלה יקום מיקרוסקופי על גוש אבק בו חיים יצורים זעירים. הורטון מנסה לעזור ליצורים להגיע לחוף מבטחים למרות שרוב החיות בג׳ונגל לא מאמינות שגוש האבק מכיל חיים כלשהם. הסיפור עוקב אחר מאבקו למען חבריו המיקרוסקופיים.

הנה קדימון לסרט:

 

 

״הממלכה הסודית״ (2013)- הסרט התבסס בחופשיות על הספר של וויליאם ג׳ויס ״אנשי העלה והחרקים הטובים והאמיצים״. הסיפור מספר על נערה העוברת לגור עם אביה (מדען תמהוני) המחפש ביער ״אנשי עלה״ זערוריים. למרבה ההפתעה היא מגלה שהם קיימים ונקלעת למלחמה בין כוחות אפיים ביער – כזו שעשויה להשפיע גם על עולמנו.

הנה קדימון לסרט:

 

 

”סנופי וצ׳ארלי בראון: הסרט״ (2015) – הסרט מציג את הדמויות האהובות מסטריפ הקומיקס הידוע של צ׳רלס שולץ, ומשלב סיפורי רקע שונים של הדמויות בסגנון האיורים המקוריים – אך בתלת־ממד. הסיפור הראשי מציג את ניסיונותיו הבלתי נלאים של צ׳רלי בראון להרשים את ״הילדה הג׳ינג׳ית הקטנה״ בה התאהב, כשברקע מככבות כל הדמויות הידועות של שאר החבורה – וכמובן כלבו המפורסם סנופי.

הנה קדימון לסרט:

 

”פרדיננד״ (2017) – הסרט מבוסס בחופשיות על ספר ילדים באותו השם – המספר את סיפורו של שור אימתני בספרד שהעדיף לרעות באחו ולהריח פרחים בשלווה ולא להלחם במלחמות שוורים. בסרט ישנה הרחבה לסיפור הרקע של פרדיננד בראשית חייו, אך הסיפור הראשי עדיין מהווה את מרכז הסרט.

הנה קדימון לסרט:

 

כל הסרטים מבוססי היצירות הספרותיות זכו להצלחה קופתית גדולה, לביקורות מפרגנות ולמועמדויות רבות לפרסים. הסיבות להצלחה נעוצות בהחלטה הגורפת של היוצרים לשתף ולהוועץ באופן צמוד ביוצרי הספרות המקורית (או בקרוביהם במחזיקים בזכויות). כך נשמרה הרוח המקורית של היצירות המוכרות בסרטים, והעיבוד העלילתי והסגנוני סחף צופים בין אם הכירו את הספרים ובין אם לאו. בנוסף, מבחינה טכנית המשיכו להעלות את הרף ב־Blue Sky בדומה למה שעשו המתחרים בפיקסאר ובדיסני.

דוגמאות לסרטים עם עלילה מקורית 

״רובוטס״ (2005) – הסרט השני של האולפן מתרחש בעולם של רובוטים ועוסק במסעו של ממציא צעיר למשרת חלומותיו בעיר הגדולה רק כדי להתקל בהנהלה שמרנית וחסרת מעוף.

הנה הקדימון: 

 

 

״ריו״ (2011) – סיפור הרפתקאות בו כיכב בלו, תוכי מקאו כחול מבוית (שלא זוכר איך לעוף) שנוסע לריו דה ז׳נרו כדי לפגוש נקבה נדירה מהגזע שלו ולהציל את המין הנכחד שלהם. כשמבריחים גונבים את שניהם, נאלצים התוכים להמלט ולמצוא את דרכם חזרה אל בעליו של בלו.

הנה הקדימון:

 

 

הסרט הצליח קופתית וזכה לסרט המשך ב־2014.

״מרגלים לא רגילים״ (2019) – הסרט עוסק במרגל בסגנון ג׳יימס בונד שאיש הגאדג׳טים הטכני שלו הופך אותו בטעות ליונה. כעת עליו לסמוך עליו שימציא תרופת נגד בעודם מנסים להציל את העולם מפושע מסוכן.

הנה קדימון:

 

העלילות המקוריות הצליחו לחדש ולהפתיע, והאולפן הצליח לשמור על העוקצנות והטירוף בתוך סרטים ״לכל המשפחה״ באופן שונה ממתחריו.

סוף דבר

אמנם תחת המטריה של אולפני 20th Century Fox זכו הסרטים להצלחה, אך עדיין תעשית הקולנוע נפגעה קשות בשנת הקורונה. אבל תעשיית האנימציה קצת שונה – בניגוד להפקות מצולמות שקשה מאוד לקיימן בגלל מגבלות הריחוק והסגרים – הפקות אנימציה יכולות להמשיך בשלט רחוק, כשאנשי צוות מתקשרים וירטואלית והעבודה מתבצעת בבית. זה אמנם מעכב – אבל בכל זאת מדובר בהתקדמות רציפה ולא בדחיות ועיכובים של צילומים.

הסרט ״טרולים: מסע עולמי״ שהיה אמור לצאת בתחילת 2020, היה אבן הפינה – המפיקים החליטו להוציא אותו לשירותי הזרמת תוכן במקביל להקרנות בודדות ומוגבלות בשל מגבלות הקורונה. רווחי הסרט הוכיחו שאנשים בהחלט מוכנים לשלם על תכנים חדשים גם כשאינם על המסך הגדול – אולי כי בשלב זה הפנימו שהקורונה לא תיעלם במהרה. לפיכך החלו אולפנים רבים למכור תכנים לפלטפורמות הזרמת התוכן השונות כדי להחזיק את הראש מעל המים.

כך למשל, חובבי האנימציה שמחו לגלות את ״נשמה״ של פיקסאר בשירות הזרמת התוכן של דיסני לכבוד חג המולד בסימן קורונה. הסרט הנפלא (למי שעוד לא צפה) גרף רווחים שהפתיעו לטובה, ובנוסף זכה בפרסי ענק בעולם – כולל שני פרסי אוסקר.

על פניו נראה כי תעשיית האנימציה עמידה בפני מגיפות – אך מהלך הרכישה של 21th Century Fox על ידי דיסני היה איתות מדאיג – כיון שאחריו מחזיקה דיסני בבעלות על שני־שליש מהכוחות החזקים בתעשיית האנימציה האמריקאית. 

התהליך שעברה דיסני בשני העשורים האחרונים מלמד על התעצמותה בדרך למונופול בעייתי – בתחילת שנות האלפיים התחלפה ההנהלה בדיסני, ובסדרת מהלכים רכשה דיסני את פיקסאר – כשבמקביל עזרו אנשי פיקסאר לשקם את מחלקת האנימציה למודת הסבל של דיסני. רכישה זו של דיסני היתה הראשונה בסדרת רכישות דומות של אולפנים מתחרים. בין הרכישות החשובות של דיסני – חברת ג׳ים הנסון (האחראית לחבובות, רחוב סומסום ועוד), מארוול (האחראית לשוברי קופות רבים מז׳אנר סרטי גיבורי-על מבוססי קומיקס), Fox Kids (האחראית לתכנים מצויירים רבים בטלויזיה) ו־Lucasfilm (האחראית ליקום של ״מלחמת הכוכבים״). בסוף 2017 רכשה דיסני את 21st Fox Century – מהלך שכנראה חרץ את גורלו של המתחרה Blue Sky.

דיסני הודיעה כי תשתמש בכוח האדם של האולפן בחברותיה השונות – לפיכך על פניו נראה כאילו סגירתו של Blue Sky היא חלק מאסטרטגיה שנועדה לחסל את המתחרים על ידי ״הטמעתם״ בדיסני. האתר המושקע של Blue Sky מוביל כעת אוטומטית לאתר של דיסני – הוכחה כואבת לחיסולו של האולפן.

אך מבט על אולפני אנימציה שונים ברחבי העולם מציג תמונה מעט שונה – הקורונה בכל זאת פגעה בתעשיית האנימציה ולא כולם שרדו. אולפני אנימציה שונים ברחבי אירופה נסגרו עקב המגיפה (כולל אולפן Illumination Mac Guff שאחראי על ״גנוב על הירח״ ושאר סרטי ההמשך עם המיניונים).

למרות שלא ברור אם הקורונה היא אכן הסיבה האמיתית לסגירת האולפן, או רק הסיבה ה״רשמית״ – סגירתו של Blue Sky היא מאורע רב חשיבות. גם אם דיסני תשכיל להשתמש נכון במשאבים הנותרים מאולפן Blue Sky, לא ברור האם הוליווד תוכל להתגבר על איטיות ההפקה של תכני האנימציה. בינתים לפחות נראה שכן (״לוקה״ של פיקסאר בדיוק יצא והוא מקסים).

נעלם נוסף הוא מה יעלה בגורלן של הפקות Blue Sky שהתחילו כבר והיו בשלבים מתקדמים?

כרגע ידוע על שתי הפקות שהיו בשלבים מתקדמים:

״נימונה״ – סרט המבוסס על קומיקס אינטרנטי באותו שם, ומספר על אביר לשעבר שפנה לעולם הפשע מול חברו שפנה לאכיפת חוק בעולם בו מדע וקסם הם חלק מהחיים. נימונה היא נערה המסוגלת לשנות צורה שמתלווה לאביר הסורר ממניעיה הנסתרים. הסרט לפי עדויות של עובדים ב־Blue Sky היה 80% גמור כשהוחלט לסגור את האולפן. עצומה אינטרנטית להשלמת הסרט עדיין לא נשאה פירות וכעת לא ברור אם יבוטל או יסתיים בעזרת חברת בת של דיסני. מה שבטוח הוא שמדובר בסרט בסגנון מאוד שונה מהסגנון של דיסני, ובעלילה חתרנית שאינה מתאימה למה שאנחנו מכירים מדיסני.

הנה קישור שמסכם את העובדות לגבי ״נימונה״ – הסרט הלא גמור של Blue Sky:

 

 

״עידן הקרח – הרפתקאותיו של באק הפראי״ – הסרט כנראה יופץ בשירות הזרמת התוכן של דיסני (דיסני+) ב 2022, וצפוי להיות המשך 6 בזיכיון ״עידן הקרח״. הוא יעסוק בסיפור הרקע של דמות שהופיעה באחד מסרטי ההמשך של ״עידן הקרח״.

כעת נותר רק לקוות כי היוצרים של Blue Sky, שחלקם ימשיכו לעבוד בדיסני, יקבלו את אותו חופש יצירתי שזכו לו תחת 21th Century Fox. אסיים בחיוך חמוץ מעט עם מילות הפרידה של כריס וודג׳, כפי שפורסמו ב LinkedIn :

 

והנה תרגום חופשי:

״חברים ועוקבים יקרים – במהלך 34 השנים האחרונות אנחנו, כמו הדמות שלנו סקראט הדבק במטרה אחת, שאפנו למשהו שלעיתים נראה בלתי מושג. עם זאת, פעם אחר פעם הצלחנו לחבק את הגרסאות שלנו לאותו בלוט אורן חמקמק. לצערנו לא ניתן לאחוז במשהו לנצח. נהנינו להפיח חיים בסרטים שלנו יותר משמותר למישהו להנות. אנו מקווים שהצלחתם להרגיש בחלק מההנאה הזו. תודה לכם מקרב ליבנו על שליוויתם אותנו כל השנים. 

בהכרת תודה עצומה, כריס וודג׳, מייסד שותף, וחבריכם בסטודיו Blue Sky.״

בתור מי שמצטערת קשות על סגירתו של Blue Sky, אאחל לאנימטורים המוכשרים שהיו חלק ממנו שימשיכו לתפוס בלוטי אורן רבים תחת כל אולפן אחר, ושהקרח לא יסדק תחת רגליהם.

print

 
-

שלח לחבר

מלאו את הפרטים הבאים:

    גללתם 1112 פיקסלים! רוצים שוב?

    להשארת פרטים
    -

    יש לנו עוד כל כך הרבה לספר, ואנחנו לא פחות מרשימים בטלפון ואחד על אחד. מוזמנים להתקשר: 4908* או להשאיר פרטים בטופס

    • רותם

    • ליהיא



      התקשר

      להשארת פרטים




      אתם מוזמנים למלא פרטים כאן ואנחנו נחזור אליכם