סובלים מצריבה ויובש בעיניים, התכווצויות שרירים, כאבי ראש, פגיעה במערכת ההורמונלית
והפרעות בזרימת הדם? אם אתם עובדים או משחקים שעות רבות עם מחשב, יתכן כי אתם סובלים מתופעות לוואי משימוש לא נכון
בו. לפי רופאים, לבד מנזקים נפשיים אפשריים, ישנם גם נזקים פיזיולוגיים קשים- חלקם בלתי הפיכים- העלולים לנבוע
מעבודה ממושכת מול המחשב ללא הקפדה על כללי בטיחות. לבד מההתמכרות לאינטרנט והחשיפה לחומרים הגורמים לנזק נפשי,
טוענים המומחים לנזקים פיזיולוגיים, חלקם בלתי הפיכים. מומחים טוענים שלצורת העבודה מול המחשב יש השפעה ישירה על
הופעה של סימפטומים למחלות.

הפגיעה הראשונית והנפוצה ביותר בעבודה ממושכת מול המחשב היא ככל הנראה בראייה. לפי מחקרים,
מיקוד הראיה במקום קבוע לאורך זמן עלול לפגוע בחדות הראיה. מחקרים שנערכו ביפן גילו שיעור גבוה של גלאוקומה בקרב
עובדים המבלים זמן רב מול מחשב. רוב משתמשי המחשב נוטים להתעלם מסימני אזהרה כמו גירוי בעיניים, יובש, או צריבה כאות
לנזק, אך הוא קיים ועלול להיות חמור. מרבית משתמשי המחשב מקבלים בעיות אלו בטבעיות ואינם מזהים בצריבה ואדמומיות
קריאה של הגוף לעזרה. הדבר כנראה נובע מהעובדה שחלק מהנזקים נגרמים בטווח הרחוק ומשתמשים נוטים להדחיק זאת. השתקפות
אור חוזר על הצג עלולה לגרום לסנוור, טשטוש הראייה ולכאבי ראש. ריצוד של הצג- לרוב כאשר לצג תדר רענון נמוך מדי-
סמוי מן העין אך יכול לתרום לבעיות ראייה ולכאבי ראש. יצרני הצגים מתהדרים אמנם בתקנים בטיחותיים מתקדמים, אך גם הם
לא מונעים לחלוטין השתקפויות וריצודים.

מה עושים? כדי להימנע מן הנזקים יש למקם את הצג במרחק של 60-70 ס"מ מהעין,
לכוונו כך שיהיה מתחת לגובה העיניים ולהימנע ממאמץ יתר. כדי למנוע יובש בעיניים יש למצמץ בתדירות גבוהה יותר ומדי
פעם לעצום את העיניים בכדי להעניק להן מנוחה. מומלץ אחת למספר דקות להסיט את המבט מהמחשב ולהתמקד בעצמים רחוקים יותר
ולא פחות חשוב לעשות הפסקה מדי כמה דקות וליחלץ איברים. ניתן להיעזר אף בטיפות עיניים ללא מרשם רופא. את התאורה,
ממליצים המומחים, יש למקם מעל לצג בזוית ישרה- כך שהאור לא ישתקף בצג. מאותה סיבה רצוי להימנע ממיקום את הצג ליד
חלון. אנשים הסובלים ממיגרנה המוחמרת בעת חשיפה לאור צריכים לעמעם את מסך המחשב כדי למנוע את גירוי האור הבוהק. יובש
בעיניים עלול להיגרם גם מסביבה יבשה, מחסור בויטמינים, תזונה לקוייה ועוד. כדאי להיוועץ ברופא עיניים לעת
צורך.

לצורת הישיבה ולאופן העבודה מול המחשב יש תרומה מכרעת על הופעה של כאבים ומחלות. רופאים
מסבירים כי ישיבה כפופה הנרכנת לעבר הצג והיעדר תנועה ברגליים, מגבירים את הנוקשות בגוף ומפחיתים את זרימת הדם
לרגליים. מרבית המשתמשים נוטים לרכון לעבר המחשב, מה שמגביר את הלחץ על החוליות וגורם להתכווצויות שרירים ולכאבי גב.
ישיבה לא זקופה יוצרת מתחים בכתפיים ולחץ על הצוואר. בישיבה נכונה יש להקפיד על גב זקוף ועורף ישר השומרים על מרחק
מירבי בין הקודקוד לעצם הזנב. יש לשבת בחלקו הקדמי של הכיסא (לא על הקצה!) כשעצמות האגן נוגעות במשטח הישיבה. את
כפות הרגליים יש להניח על הרצפה ולכופף את הברכיים – זווית של 100 מעלות. כדאי לנסות להיעזר בכסא ארגונומי מיוחד
שימנע את הישמטות הגוף ויעביר חלק גדול יותר מן המעמסה לגב. יש להקפיד גם על התאמת הכיסא לגודל הגוף. מומלץ לכוון את
המשענת ולהנמיך או להגביה את הכיסא בהתאם לגובה המשתמש. ניתן להיעזר בכרית ובהדום לכיוון מיטבי של הישיבה. חשוב
שסביבת העבודה תהיה מרווחת ונקייה מחפצים, בצורה שתאפשר מתיחת איברים מדי פעם. שמירה על סגנון עבודה בריא כוללת בין
היתר הפסקות מרובות וביצוע תרגילים, תוך כדי עבודה להקלה על הלחץ. מומלץ לשחרר את הצוואר והכתפיים ומדי פעם למתוח את
הרגליים. כדאי אפילו לקום, לבצע תרגילי מתיחה עדינים. מעבר לשעות העבודה חשוב להקדיש גם זמן לפעילות גופנית. עבודה
המתבססת על ישיבה ממושכת מול מחשב מביאה לירידה בכושר ולעלייה במשקל. עבודה על שרירי הבטן והגב, בתוספת יציבה נכונה
עשויים להוריד מעמוד השדרה את העומס. כל המומחים ממליצים להקשיב לגוף ולא לזלזל בהופעת כאבים או תופעות של תשישות,
שהם סימני אזהרה לפגיעה.

הפגיעות השכיחות ביותר בעבודה עם מחשב נובעות משימוש לקוי במקלדת ובעכבר. תסמונת פגיעת מתח
חוזרת (RSI), תסמונת תעלת כף היד (CTS), דלקת האמתחת (Bursitis), דלקת העצב (Neuritis), דלקת הגיד (Tendonitis),
תסמונת ראיית מחשב (CVS) והפרעות של מערכת השרירים והשלד MSD)) הן רק חלק מתופעות הפגיעה בשרירים, בעצבים, ברקמות
ובגידים של הגפיים העליונות. החבלות הנשנות גורמות לנזקים מצטברים ומוגדרות בספרות הרפואית כהפרעה טראומתית מצטברת
(CTD). המכון הלאומי לבריאות ולבטיחות תעסוקתית בארה"ב (NIOSH) מעריך כי תופעות אלו מהוות כ56%- מכלל המחלות הקשורות
למקום העבודה. עבודה מונוטונית עם מקלדת גורמת לעומסים שהגוף מתקשה להתמודד עמם. 60 המקשים שנוספו למקלדת המודרנית
מעוררים צורך במתיחה חוזרת ונשנית של האצבעות ומחוללים נזקי מתיחה מיקרוסקופיים ברקמות הרכות של הגוף, בתוספת
תסמונות והפרעות מגוונות. מחקרים מצאו כי מרבית המשתמשים נוטים להפעיל כוח מיותר בעת ההקלדה, אם מתוך הרגל ואם בגלל
איכות המקלדת. חמור מכך, משתמשים נמנעים מלהעניק מנוחה לאצבעות ע”י הנחתן על המקלדת בגלל תגובותיה. כתוצאה מכך
משתמשים משעינים את פרק כף היד על השולחן בזמן ההקלדה ומפעילים לחץ על הגידים והשרירים. ההמלצה כאן היא להציב את
המקלדת במרחק של 8 עד 10 ס”מ מקצה השולחן, לשמור על פרקי כף יד ישרים ולמקמם באוויר מעל המקלדת. גם לאופן השימוש
בעכבר יש תרומה נכבדת לכאבים. יועצי ארגונומיה טוענים כי יש להציב את העכבר בקו ישר עם המקלדת ולקרבו כמה שיותר
למרכז העבודה. למרבה האירוניה דווקא תוכנות מתקדמות ועדכניות תורמות לשימוש הלקוי בעכבר. מספר האפשרויות בתפריטים
ובהתאמה מספר פעולות העכבר הנדרשות לתפעול התוכנה, צומחים מגירסה לגירסה. מחקר שנעשה לאחרונה על שימוש בתוכנות עיצוב
גילה שהמשתמש לחץ על לחיצי העכבר 17,000 פעמים ביום(!). מאחר והטראומה ליד מפעולות אלו היא נצברת, התגלות התסמינים
למשתמש היא מאוחרת ומלווה בקריסה המאיצה את התגברות המחלה.
מומלץ לצמצם את השימוש בעכבר ע”י שימוש בקיצורי
מקלדת. מרבית התוכנות ומערכות ההפעלה מאפשרות יישום פעולות באמצעות שילוב של מקש אחד או יותר. ניתן אף להיעזר
בתוכנות ייעודיות לקיצורי מקלדת כגון Quickeys (להורדה www.cesoft.com).
לפני עבודת הקלדה מומלץ לחמם ידיים קרות בכדי להאיץ את זרימת הדם אליהן. חובה להקצות זמן מנוחה לידיים ולבצע תרגילי
הרפיה מדי פרק זמן קצוב. לדוגמא: יש להניח את הידיים לצדי הגוף ולהשאירן רפויות, לנער אותן, לקפוץ אותן לכדי אגרוף
ולמתוח אותן לצדדים. בכל הופעה של כאבים בפרקים ובידיים יש להקדים ולהיוועץ ברופא.

לצד נוהגי עבודה נכונה עם המחשב, חשוב לזהות סימנים מוקדמים המעידים על התפתחות תופעה לא
רצויה. עם הסימנים הללו ניתן למנות נפיחות וכאבים בפרק ובשורש כף היד, תחושה של דקירות עדינות או צריבה באצבעות,
קרירות באצבעות, נימול (תחושה שהיד נרדמה), כאבים בזרועות, בכתפיים, בעורף ובגב תחתון. חלק מהמשתמשים עשויים לחוש
בקושי בביצוע מטלות פשוטות כגון כתיבה, פתיחת דלת, סיבוב מפתח במנעול, החזקת כוס וכד'. הכאבים עשויים להופיע דווקא
במהלך השינה, כשהשרירים והעצבים נמצאים במצב של מנוחה. מטופלים דיווחו כי נאלצו לקום ולנער את ידיהם עד שהשתחררו
מהתרדמה. חשוב לפנות לטיפול רפואי מיד עם התגלות הסימפטומים. התעלמות מהבעיה או הימנעות מטיפול בה עשוי להביא
להתפתחות דלקות קשות ותסמונות אחרות. הרבה עובדים נמנעים מלהכיר במחלה ולקבל טיפול מסיבות שונות כגון מחויבות
לעבודה, עצלות ובורות. העובדה כי הבעיה אינה מוכרת תורמת להתפשטות התופעה, אך הימנעות מהתמודדות עימה גורמים בסופו
של דבר לנזקים כבדים יותר גם לעובד וגם למעסיקו. עם הזמן ניכרת ירידה בתפוקת העבודה וההיעדרויות לצורך בירורים,
בדיקות וטיפולים פוגעים ביעילות העבודה ומסבים נזק כספי עצום. ראוי לציין שאחרי שאחרי שהמחלה תוקפת, היא עלולה
להימשך זמן רב וללא שיפור עם סיכויי החלמה נמוכים. הרופאים עדיין חלוקים בדעתם באשר לטיפול בבעיה והמלצתם היעילה
היחידה עד כה היא להפסיק את הפעילות הגורמת לבעיה. חלק מהרופאים מסתפקים בתרופה אנטי–דלקתית או בסטרואידים ובמקרים
נדירים ממליצים על ניתוח. אתרים העוסקים במחלות אלו מזהירים מפני התערבות כירורגית מהסיבה שאחוז ההצלחה שלה נמוך
ביותר. לאור המצב אנשים רבים פונים לעזרת שיטות רפואה אלטרנטיבית מטכניקת אלכסנדר ופלדנקרייז ועד יוגה ודיקור
(אקופונקטורה), אך גם כאן אין נוסחאות פלא המביאות להחלמה מלאה באחוזים משמעותיים.
כדי למנוע מחלות הקשורות
לעבודה עם מחשב יש לבחון ולתכנן מחדש את סביבת העבודה. יש להתאים את עמדת העבודה לצרכים ולנתוני הגוף האישיים של
המשתמש ולקבוע ולשמור על עקרונות וכללי עבודה נכונים. כדאי לנסות להיעזר ביועץ ארגונומיה לתכנון סביבת המחשב (מיקום
המחשב, תאורה, סוג הכיסא והשולחן וכד') והתאמת עזרים כגון מקלדת, עכבר, כריות תמיכה וכד' למניעת נזקים מצטברים. חשוב
מאוד לאמץ הרגלי מנוחה בעבודה שיוקדשו לתרגילי מתיחה והרפיה. תרומתם של תרגילים אלו הוכחה כבעלת תועלת גופנית
ונפשית. במקרה הצורך כדאי להקדים ולפנות לייעוץ רפואי ולהיעזר במידת הצורך בשירותיה של רפואה משלימה.

השימוש היומי הממוצע במחשב צומח משנה לשנה ועמו מתגברות המחלות קשורות המחשב. הגידול הצפוי בשעות הפנאי והשיפור במהירות הגלישה תרם להפיכת המחשב למכשיר מרכזי בחיינו. הקושי לשנות הרגלי יציבה ותנועה ישנים מחמיר את הבעיה. גם מערכות ישיבה משוכללות וסביבת עבודה מיטבית לא יועילו ללא הכרה בכך שישנה כאן בעיה ושיש צורך במשמעת עצמית רבה כדי להתמודד עמה. ביצוע תרגילים והקצאת זמן למנוחה מקטינים את הסיכוי לפגיעה והם שיטת הרפואה המונעת היעילה ביותר. פיתוח מודעות לגוף ולנפש והקפדה על אורח חיים נכון מול המחשב ימנעו את הצורך במומחים. במילים אחרות, במקום לטפל בבעיה כדאי למנוע את היווצרותה. עבודה נעימה ובריאה!