אחד האתגרים שעמדו בפני בשנתיים האחרונות נוגע בתכנון חלל עמוס. דירה חדשה ברמת גן, חלונות מכל עבר עם קיר וחצי בסלון. אם אני לוקח בחשבון שעל קיר אחד אניח מסך טלוויזיה, יוותר לי רק חצי קיר, או במקרה הטוב קיר, לתליית ציורים. ובפרוייקט זה ציורים הם שם המשחק. הלקוחות ביקשו פתרון לתליית מספר לא מבוטל של יצירות אמנות בחלל המשולב, כמו גם פיצולו למספר מקומות ישיבה, בהן שתי פינות אוכל.

את ההשראה לעיצוב מצאתי בצרפת של המאה ה-19,
בסלון פריס, שני סלונים למען דיוק…

"סלון פריס" – במקור זו הייתה תערוכת אמנות של האקדמיה לאמנויות יפות (תרגום חפשי מ: Académie des Beaux-Arts),
בה הציגו בוגרי האקדמיה מיצירותיהם. התערוכה על שנותיה גררה לא מעט וויכוחים על אמנות, אמנים ואופן חשיפתם. בעקבותיה נולד מקצוע חדש– מבקר האמנות. אותי עניין אופן התצוגה של הפריטים, שהוא שונה כלל ועיקר ביחס לנוהג בימינו. מפאת מחסור במקומות תלייה, הונחו ציורים האחד מעל השני ויצרו פאזל צבעוני. מערום התמונות גורם לאיבוד נקודת פוקוס ומבלבל את הצופה.

"סלון פריזאי"-  במהלך המאה ה-19 עם התחזקות הבורגנות, מתפתחת תרבות אירוח בחדר הגדול בבית, הסלון. בסלון מקריאים שירה,
מנגנים, משחקים קלפים, או בקיצור, מועדון חברים בזעיר אנפין. בשל כך הופך הסלון חלון ראווה של בעלי הבית ומשקף את טעמם.
ליצירת אינטימיות, מעצבי התקופה השכילו ליצור חלל אירוח מפוצל בעל מספר פינות ישיבה, אותן ניתן היה לארגן מחדש לפי סוג האירוח וכמות האנשים.
עד כאן השיעור בהיסטוריה, מכאן והלאה, התכנון והנחת הפריטים בחלל.

כיום אנו מארחים בסלון, פינת האוכל ואפילו במטבח. זהו חלל פתוח המשלב בתוכו מספר אפשרויות שימוש ממש כמו המאה ה-19.
פתרון מאחד לפינות השונות הוא הסגנון המינימליסטי, קו נקי, חף מקישוטים,
יצירת אמנות אחת מעטרת את הקיר כנקודת מיקוד. בחירה כזו מספקת חלל מאופק ולעתים חסרה בו אינטימיות של בית.
את זה לא חיפשתי. בתכנון האדריכלי של החלל, אני ניזון מהתפיסה המינימליסטית, אך בעיצוב הפנים אני מביא ללקוח פלטה נוספת של תפיסות וסגנונות, 
כך בתוצאה הסופית כל לקוח מקבל חלל אישי, תפור לטעמו האישי. הצגתי בפני בני הזוג את הרעיון ליצירת חלל משולב, ברוח הסלונים הצרפתיים של המאה ה-19, הכולל קיר נושא מרכזי וחלוקה לשלוש פינות ישיבה, שונות למראה. הלקוחות, לשמחתי, זרמו איתי.

רציתי ליצור חוויה אינטימית ולספק לכל אחת מהפינות שפה ומאפיינים משל עצמה.
מדוע? מכיוון שחלל אחיד מובן מהמבט הראשון,
המוח מעכל את הסגנון וההמשך ברור לו. עיצוב שונה יוצר הפתעה. סגנון שונה לכל פינה יוצר הפרדה ומסייע ביצירת האינטימיות.
צבע הוא מרכיב נוסף להפרדה בין אזורים, גם בו השתמשתי.

התחלתי בצבע. ת'אמת?
הצבע התחיל מאליו. עוד לפני תכנון הדירה, הלקוחות ואני בודקים איזה רהיטים נרצה להעביר מהדירה הישנה.
החלטנו להעביר את פינת האוכל בגוון וונגה, שולחן עגול עשוי פורניר אלון ושטיח. פריטים אלו היוו התחלה לתכנית הצבע והסגנון.

השולחן העגול סופח למטבח בעטיו בחרנו בגוון טאופ בהיר וגימור אלומיניום מוברש לארונות.
מטבח מודרני שצריך להכיל הרבה מקומות אחסון. כסאות פלסטיק עם רגלי אלון נבחרו לחיבור הישן בחדש. את השולחן תחמתי בקומודה פינתית, להפרדה בין החללים. חלקה הפונה לפינת האוכל משמש אפסון לכלי הגשה, וויטרינה בחלק הפונה לסלון.

 בפינת האוכל תוכנן מקום לספריה,
אותה חשבנו להזמין אצל נגר. אמה מה? כל פריט נגרות שנזמין ייראה חדש ויאפיל על השולחן והכיסאות. לקבלת מראה וינטג' כדאי לבחור פריט מן המוכן שהתוצאה שלו ידועה מראש. הישועה הגיעה מאחד הסיבובים שעשיתי בדרום תל–אביב, שם מצאתי ויטרינה בצבע ובפרופורציות נכונות.
כנראה שהיושב במרומים ממש אהב אותנו באותו יום. אם זה לא מספיק הויטרינה הייתה גם במבצע, מה שהפך את הבחירה לכדאית מכל הבחינות.

למעלה: ליושבים בסלון, פינת המטבח נעלמת מן העין

גולת הכותרת בכל בית היא הסלון,
כמעת שכחתי מהמאה ה-19… המאה העשרים– הנה אני בא! אם המטבח תוכנן בקו נקי ופינת האוכל בסגנון וינטג', בסלון פניתי לרטרו. מה לעשות? המאה עשרים היא כבר רטרו לכל דבר.
פלטת הצבעים לריהוט והקירות הוצאה מהשטיח והתייחסות לציורים שייתלו.
מערכת ישיבה קלאסית ומזנון סקנדינבי התאימו במדוייק לקו המנחה ותווכו בין המודרני לוינטג'.
והנה אנו מגיעים לפינאלה, הציורים.

וידוי: יש לי משיכה גדולה לאמנות מקורית ושילובה בעבודתי. בפרויקט זה נפלה בידי זכות גדולה להניח על קירות הבית מקבץ מעבודותיו של מאיר סידי, אחד האמנים המוכשרים והמוערכים שהכרתי. בתליית הציורים השתמשתי בקומפוזיציה מקרית בשמירה על ציר מרכזי,
היה זה אחד הרגעים המרגשים עבורי בפרוייקט.

למעלה: העמדת הציורים באופן מקרי

תאורה: נבחרו גופי תאורה שיישמשו רקע ניטרלי לכל הקורה בחלל. שימת דגש הייתה בבחירת תאורה חסכונית לכל חדרי הבית. את גופי התאורה התלויים הבאנו מהדירה הישנה, אליהם צירפתי תאורת לד על פסי צבירה. ספוטים נותנים אפשרויות משחק בתאורה, בכיוונם ניתן לבחור נקודות פוקוס ולהאיר כל פעם נגזרת אחרת בחלל.
הבחירה בספוטים סוגרת מעגל נוסף שראשיתו בסלון הצרפתי ואחריתו בגלריות של המאה ה-21.
  

למעלה: מבט למטבח ולמקלחת הורים

שלכם

יוסי קאלו – תכנון ועיצוב פנים

yosikalo.weebly.com

print