בלונדיניות בטלוויזיה
בלונדיניות בטלוויזיה העכשווית מופיעות במגוון תפקידים רחב כך שקשה לזכור כיצד הוצגו בעבר במסך הקטן. במאמר הקודם סקרתי את התפתחות תפקידי הבלונדיניות בקולנוע לאורך השנים והדגמתי כיצד במקביל לשינויים חברתיים שונים, החלו בלונדיניות לקבל תפקידים מגוונים ומאתגרים יותר בסרטים מכל הז׳אנרים, ותדמיתן השתנתה בהדרגה.
במאמר זה אסקור את תפקידי הבלונדיניות בטלוויזיה לאורך השנים, כי באופן מעט שונה, ציר הזמן הטלוויזיוני הושפע מאותם תהליכים חברתיים שהשפיעו על הקולנוע.
קצת היסטוריה
כאמור, בראשית ימי הקולנוע התפקידים אליהם לוהקו שחקניות בלונדיניות חולקו בעיקר לשלושה סטריאוטיפים –
- ״פצצה בלונדינית״
- ״הבלונדינית הקרה״
- ״הבלונדינית הטיפשה״
לעיתים עורבבו שני סטריאוטיפים כאלה לאחד – אך בגדול קשה היה לשחקניות בלונדיניות למצוא תפקידים אחרים בקולנוע עד שנות ה-80 לערך – אז החל שינוי הדרגתי.
מאחר והמדיום הקולנועי קדם לטלוויזיה בשנים רבות, מובן שבתחילת ימי המסך הקטן נסמכו התכנים שהוצגו בטלוויזיה על אותם סטריאוטיפים קולנועיים מוכרים.
מכשיר הטלוויזיה נוצר לשימוש מסחרי המוני החל משנות ה-40 והפך לפופולרי תוך כעשור. עד לשנות ה-50 כמות תחנות הטלויזיה הפעילות בארה״ב הכפילה את עצמה והגיעה לסביבות 100 תחנות שונות. לפיכך, כשמכשיר הטלוויזיה הפך לפופולרי בבתים, התוכניות הראשונות הציגו סטריאוטיפים חברתיים מוכרים מהמסך הגדול.
מתוך כמות הדוגמאות העצומה שניתן להציג במאמר זה, בחרתי להתמקד בדוגמאות הבולטות ביותר מז׳אנרים עלילתיים שונים.
שנות ה-50 עד שנות ה-80
הסיטקום ״אני אוהב את לוסי״ בכיכובה של לוסיל בול, היה הפופולרי ביותר בתחילת שנות ה-50 והציג עקרת בית בלונדינית המנסה שוב ושוב להפוך לכוכבת במועדון בו עובד בעלה.
דמותה של לוסי הציגה עקרת בית שמנסה דרך קבע להוכיח שהיא לא רק עקרת בית, אך בדרך תמימה כלשהי נטייתה להסתבך בצרות (ועל הדרך לסבך את חברתה הטובה) מחזירה אותה שוב ושוב לאותה משבצת.
הנה קטע משעשע מהסדרה:
שנות ה-60 הביאו את ״מעשי כשפים״ – קומדית מצבים על סמנת׳ה, עקרת בית ומכשפה, שהוריה מתנגדים לבעלה בן התמותה. בסיטקום זה, למרות שמדובר שוב ב״עקרת בית״, הבלונדינית כוללת יכולות מיוחדות (מכשפה) ומשתמשת בהן בכדי להציל את בעלה משלל מצבים ולשמור על כוחותיה בסוד.
במקביל רצה קומדיית המצבים המתחרה ״אני חולם על ג׳יני״, בה הוצגה מערכת היחסים ההזויה בין אסטרונאוט לשדה בלונדינית בשם ג׳יני שמצא במקרה בבקבוק מוזר באחת ממשימותיו. בתחילה הוא שומר עליה בבקבוק אך מאוחר יותר הוא נותן לה לצאת לחופשי ועקב כך חייו מסתבכים בשלל סיטואציות קומיות.
אלה שתי דוגמאות לבלונדיניות משעשעות שלא לגמרי מתאימות לאף אחד משלושת הסטריאוטיפים. הדמויות נכתבו בהתאם לתקופה – נשים שלמרות שברשותן יכולות קסם הן מתקיימות בתחומי מערכת יחסים שגרתית – ועל כך למעשה מבוססת הקומדיה.
אחת הדוגמאות הבולטות לבלונדינית בטלויזיה בשנות ה70- הופיעה ב-״מלאכיות של צ׳רלי״ – פארה פוסט שהפכה לאחת הבלונדיניות האייקוניות של התקופה הציגה דמות של אחת מהסוכנות המיוחדות של צ׳רלי – ולמעשה מדובר באחת הדוגמאות המוקדמות בהן בלונדינית לוהקה כדמות ראשית בסדרת פעולה. עם זאת חשוב לציין שהתפקיד התבסס בשינויים קלים על סטריאוטיפ ה״פצצה הבלונדינית״.
בתקופה זו קיבלה סוזן סאמרס את התפקיד של כריסי ב-״שלושה בדירה אחת״ (קומדיית מצבים על שלושה שותפים צעירים בדירה) שהיה שילוב של ״הבלונדינית הטפשה״ עם ״הפצצה הבלונדינית״.
הנה קטע שמדגים זאת:
יוצאת דופן בתקופה זו הייתה הדמות ששיחקה לורטה סוויט ב״מ.א.ש״ בתפקיד האחות ״הוט-ליפס״ הוליהאן – הסדרה שהציגה את החוויות העוברות על צוות בבית חולים שדה במלחמת קוריאה היתה קומדית מצבים עם הומור שחור. דמותה של האחות הראשית ׳הוליהאן׳ הציגה ניגודים רבים – היא אמנם הייתה בעברה ״פצצה בלונדינית״, אבל הייתה עצמאית ופטריוטית, נוקשה וקשוחה מחד אבל מלאת אמפטיה מאידך, וניסתה להישאר נשית בסביבה המאוד גברית, בתנאי שדה ומבלי שהדבר יפחית מערכה.
מעניין להזכיר בהקשר זה את הסדרה ״מופע שנות ה 70״ – הסדרה מתרחשת בשנות ה 70 כביכול אך יצאה על גבול שנות ה 2000. היוצרים בנו חלק מקומדיית המצבים על הגחכת הסטריאוטיפים הישנים – הסדרה עוסקת בחייו של בן עשרה וחבריו בוויסקונסין בשנות ה 70. אחותו היא ״הפצצה הבלונדינית״ של השכונה, מופקרת וקלת דעת, ואשת השכן היא ״הבלונדינית הטפשה״ האולטימטיבית (למרות שכשהסדרה מתפתחת היא נהיית פמיניסטית ועצמאית יותר – אבל נשארת טפשה). היחידה שהציגה שוני מסוים היא אימו, שמחד מנסה להיות עקרת הבית המושלמת ומאידך היא אישה עצמאית, עובדת כאחות ראשית בבית חולים סמוך, ומצליחה לנהל את כולם בטירלול ייחודי.
שנות ה-80 עד שנת 2000
שנות ה-80 התחילו לסמן מהפך הדרגתי בדמות הבלונדינית: מחד, בלונדיניות באופרות סבון מצליחות כמו ״שושלת״ עדיין קיבלו תפקידים סטריאוטיפים לחלוטין – אך מאידך בקומדיות מצבים הופיעו דמויות בלונדיניות בתפקידים אחרים:
ג׳ודית לייט ב״מי הבוס״ שיחקה באחד התפקידים הראשיים והיתה למעשה ׳אם חד־הורית׳ בעלת קריירה מצליחה מספיק כדי להעסיק ״עוזר בית״.
בטי ווייט שיחקה את רוז ב״בנות הזהב״ (סדרה על הרפתקאותיהן של חבורת נשים בגיל הזהב) – דמות של בלונדינית מטורללת מחד אבל עם שמחת חיים שתמיד מצליחה לנחות על הרגליים (לא ממש ״הבלונדינית הטפשה״). הנה קטע שמדגים זאת:
ובאותה עת כריסטינה אפלגייט שיחקה את קלי בנדי ב״נשואים פלוס״ – בלונדינית סופר טיפשה שמנצלת את טיפשותה לטובתה לאורך הסדרה.
חריגה במקצת היתה הדמות ששיחקה סיביל שפרד ב״בלשים בלילה״ – מחד ״פצצה בלונדינית״, ומאידך דמות ראשית בסוכנות בילוש הזויה שלא מפחדת מכלום. הסדרה נחשבה לסוג של קומדיית פעולה וסימנה התחלה של מהפך בתפקידים לבלונדיניות.
משנות ה-90 מהפך זה הפך בולט יותר ודמויות של בלונדיניות בטלויזיה החלו להציג תפקידים שונים:
ליסה קודרו שיחקה את פיבי בופה ב״חברים״ – בלונדינית הזויה – ממש לא טיפשה, אבל עם גישה ייחודית לחיים, מטורללת במקצת. דמות זו חוותה אירועים טרגיים בעברה (אביה נטש את המשפחה ואימה התאבדה) ולמרות זאת תמיד הצליחה לראות את חצי הכוס המלאה בכל מצב.
במקביל שיחקה ליסה קודרו באחד מתפקידי המשנה הקטנים ב״משתגעים מאהבה״ – תפקיד של מלצרית פזורת דעת, והכותבים החליטו לקשר בין הדמויות כך שדמות זו היא אחותה התאומה של פיבי מ״חברים״. כך יצא שבמקרים מסוימים ב״חברים״ הופיעה ליסה קודרו בתפקיד כפול, ובפרק מסוים מתארחות לרגע דמויות מ״משתגעים מאהבה״ ומתבלבלות בין פיבי לבין אחותה התאומה. הנה הקטע:
ב״משתגעים מאהבה״, דרך אגב, הדמות הנשית הראשית משוחקת על ידי הלן האנט הבלונדינית והיא חריפה ואינטיליגנטית ואינה מתאימה לשום סטריאוטיפ נושן.
קצת מאוחר יותר, שרה ג׳סיקה פרקר וקים קטרל שיחקו בלונדיניות ב״סקס והעיר הגדולה״ שלא מפחדות להביע את דעתן על כל דבר שהוא, עצמאיות וחופשיות.
שנות ה-2000
משנות ה-2000 חל מהפך אמיתי בתפקידים לבלונדיניות בטלויזיה.
אחת הסדרות הראשונות שהציגה בלונדינית אחרת היא ״באפי ציידת הערפדים״ . שרה מישל גלר שיחקה נערה אמריקאית טיפוסית לכאורה – שנבחרה להלחם בערפדים, שדים ושאר כוחות אופל ומתאמנת לחדד את יכולותיה העל־טבעיות. מדובר בדמות ראשית בסדרת פנטזיה ההופכת את היוצרות – הנערה הבלונדינית החמודה רודפת אחר מפלצות שונות ללא רחמים וללא קשר לסטריאוטיפים מוכרים.
במקביל, היידן פניטייר שיחקה דמות של ״מעודדת״ בלונדינית בתיכון אמריקאי טיפוסי בסדרה ״גיבורים״ , אלא שכבר בפרק הראשון מסתבר שיש לה את היכולת לרפא את עצמה כך שאינה יכולה למות… זו דמות חזקה ומעניינת, היא אינטיליגנטית ואינה דומה ל״מעודדת״ הטיפוסית.
ב״סימפסונים״ נכתב פרק מיוחד על שינוי תפיסתי כלפי ליסה לאחר שהיא צובעת שיער לברונטי. מרגע שהיא מופיעה עם שיער צבוע ברונטי, מקשיבים לה יותר, מקבלים את דעותיה ומתייחסים אליה כאל ״ברונטית חכמה עם חשיבה רעננה״.
בסדרות פעולה ניתן להזכיר את קירה סדג׳וויק שגילמה את ״המפענחת״ – בלשית חכמה וקשוחה בראש צוות משטרתי מיוחד בלוס אנג׳לס, שמידת חריפותה התחרתה בשיערה הבלונדיני.
ומכאן החלו לצוץ עוד ועוד בלונדיניות בתפקידים מעניינים בשלל ז׳אנרים:
ב״בנות גילמור״ (סדרה על אם חד הורית צעירה ובתה בת העשרה) הופיעה דמות משנה בלונדינית חשובה – פריס גלר, יריבה אינטיליגנטית של הבת בתיכון היוקרתי אליו היא מתקבלת. הסדרה סווגה כדרמה קומית והציגה דמויות צבעוניות ומגוונות בעיירה קטנה בארה״ב – כולן דעתניות וחזקות בלי קשר להבדלי גזע, מגדר, או צבע שיער.
בסדרה ״אהבה גדולה״ (דרמה העוסקת בבעל מורמוני החי עם שלוש נשותיו בסתר בתוך קהילה נורמטיבית), האשה השניה (ניקי) אותה גילמה קלואי סוויני היא בלונדינית מלאת ניגודים – היא מפונקת ואנוכית מחד אך עצמאית, קשוחה ונאמנה למשפחתה מאידך – ובנוסף היא מאוד אינטיליגנטית. זו דמות שמגיעה מאותו רקע בעייתי של בעלה (היחידה מהשלוש שמגיעה מרקע דומה לשלו), ורוצה את אותה עצמאות שהוא רוצה – וזה מה שיוצר חלק גדול מהסיבוכים המשפחתיים אליהם הם נקלעים.
בסדרה ״The Fall״ , דרמת מתח בריטית, גילמה ג׳יליאן אנדרסון דמות ראשית של חוקרת בריטית קשוחה ומבריקה המגיעה לעזור לפענח סדרת רציחות בבלפסט. היא נראית כמו ״הבלונדינית הקרה״, אבל היא מתנהלת כמו גבר בכל אספקט של חייה, ומצליחה לרכוש הערכה רבה מהכפופים אליה למרות ניגוד בולט זה.
וב״סוכנת קרטר״ , סדרה המבוססת על קומיקס אודות בלשית קשוחה בשנות ה 40 בארה״ב, ישנן דמויות חזקות רבות, אך בולטת דמותה של יריבה של פגי קרטר מהצד הרוסי בשלהי המלחמה הקרה – ״בלונדינית קרה״ אינטיליגנטית להחריד ומסוכנת לא פחות.
ובכן אלו סדרות דרמה/מתח/פעולה בהן בלטו דמויות שונות של בלונדיניות, ובאותה עת, בקומדיית המצבים המצליחה ״המפץ הגדול״, הדמות הנשית הראשית הראשונה היא של פני, שרק בהשוואה לשאר הדמויות של ה״יורמים הסופר-אינטיליגנטיים״ נראית פחות אינטיליגנטית. למעשה זו דמות מעניינת שפתוחה לשלל שינויים, בעלת גישה חיובית כללית וחוכמה רגשית מהסוג שאין לשאר הדמויות. בהמשך הצטרפו דמויות ראשיות נוספות ובהן ברנדט – בלונדינית סופר אינטיליגנטית וסופר קשוחה עקב קומתה הנמוכה, ואימו של לנארד (דמות ראשית) – בלונדינית סופר אינטיליגנטית וסופר אנליטית – מה שגורם לה להצטייר כ״ בלונדינית סופר קרה״. כלומר, קומדיית המצבים העכשווית משכתבת את הסטריאוטיפים הישנים ומוסיפה עומק לדמויות הבלונדיניות.
הנה קטע:
ובז׳אנר הפנטזיה / פעולה, דמויות מורכבות של בלונדיניות הפכו לשגרה מבורכת
ב״דם אמיתי״ , סדרת פנטזיה מודרנית על ערפדים ושלל ירקות, הדמות הראשית סוקי סטאקהאוס, המתאהבת בערפד, היא בלונדינית מלאת ניגודים – מחד היא נראית שברירית ומתוקה אך מאידך היא עצמאית וחזקה ומתאפיינת ביכולות שהיא עצמה עדיין אינה מודעת להן. במקביל, דווקא אחיה הוא הגירסה הגברית ל״בלונדינית הטיפשה״ – הוא לא סתם טיפש הוא אפילו מודע לזה…
ב״משחקי הכס״ , פנטזיה דרמטית מורכבת, הבלונדיניות הרבות שמאכלסות שלל תפקידים ראשיים הן לוחמניות, קטלניות, תככניות – לעולם לא טיפשות. למעשה הן מניעות תהליכי מפתח בקצוות השונים של הסיפור מההתחלה ועד הסוף. אזכיר רק כמה – סרסיי המלכה המושחתת, דאינריז מלכת הדרקונים, בריאן האבירה – כולן דמויות מורכבות וחזקות בעולם מאוד גברי ואלים, ולמרות זאת הן מניעות את העלילה ואינן מתאימות לסטריאוטיפים הישנים.
הנה קטע:
ב״ווסטוורלד״ , דרמה פנטזיה עתידנית, ישנה דמות מפתח בשם דולורס שהמורכבות שלה מתבררת ככל שהסדרה מתקדמת – לכאורה היא דמות רובוטית בפארק שעשועים לעשירים המלוהקת בסטריאוטיפ של נערה בלונדינית תמימה ושברירית, אך בהדרגה היא נהיית מודעת למציאות חייה ומגלה על עצמה פרטים שהופכים אותה לדמות חזקה ולוחמת. בניסיון להשתחרר מהתפקיד שנכפה עליה, דולורס מניעה את העלילה מדרמה לפנטזיית פעולה.
וקצרה היריעה מלהזכיר דוגמאות נוספות…
לסיכום, בלונדיניות בטלויזיה העכשוית מופיעות כיום במגוון תפקידים מורכבים, בלי קשר לז׳אנר ולדעתי הצופים רק מרוויחים סיפורים טובים יותר וצפויים פחות בשל כך.
מאחר ובטלויזיה יש לכל סיפור אורך נשימה ארוך יותר מבקולנוע – בעיני שינוי זה מבורך עוד יותר 🙂
לדף הקורס של צילום ועריכת וידאו, לחצו כאן
מאמר זה נכתב עבור מנטור- מכללה למקצועות העיצוב, הניו מדיה והצילום
