ז'אנר:דרמה

על פניו דרמה הוא למעשה הז’אנר הראשי מכולם – ללא התפתחות דרמתית כלשהי אף עלילה לא היתה
מתקדמת, בלי קשר לז’אנר אליו היא משתייכת. אז מה בכל זאת משייך סרט מסויים לז’אנר דרמה?

לרוב מדובר בסרט בו ההתפתחות של הסיפור מותנית בהתפתחות דמות ריאליסטית כלשהי, תוך שהיא
מתמודדת עם קונפליקט או דילמה כבדת משקל. מטרתו של סרט דרמתי היא לסחוף את הצופים למסע רגשי, לרוב תוך התבססות על
דמויות בעלות עומק רב יותר מבז’אנרים אחרים. הדמויות יעברו מסע רגשי כלשהו שיגרום להן להשתנות ויסחוף את הצופים,
הסיטואציות איתן יתמודדו הדמויות יהיו ריאליסטיות ויומיומיות, והתקשורת עם דמויות אחרות תהיה אינטנסיבית.

עקב מאפיינים אלה, בסרט דרמתי יש לשחקן מרחב פעולה רחב יותר בו הוא יכול לבטא את יכולותיו,
ולכן בז’אנר זה, לרוב, ניתן למצוא שחקנים מהשורה הראשונה בתפקידים ראשיים.

מאחר ודרמה נמצאת בבסיסו של כל סיפור מכל ז’אנר אחר, יש לו תת-ז’אנרים רבים ומגוונים, כגון:
דרמה תקופתית, דרמה מבוססת על סיפור אמיתי, דרמת מתח, דרמה קומית, דרמה רומנטית, מלודרמה, דרמה מוזיקלית, דרמה
מלחמתית ועוד.

מתוך הסרט “בית של חול וערפל”

בחרתי בדוגמה זו מאחר והסיפור עוסק במאבק על בית בו לשני הצדדים יש חזקה חוקית על הנכס,
ולשני הצדדים סיבות רגשיות חזקות להלחם עליו, לכן זהו סיפור דרמתי טהור ללא נגיעות של תת-זאנר כלשהו.

מאחר ומבנה העלילה בז’אנר זה יכלול קונפליקט ראשי עימו מתמודד הגיבור עד לפתרונו, בדרך כלל
לא נהוגות סדרות והמשכונים לסרטי דרמה, ולסיפור התחלה, אמצע וסוף מוגדרים. מבחינות רבות זהו חלק ממקור המשיכה של
סרטים מז’אנר זה – הם לרוב יכללו סיפור חזק המשוחק באינטנסיביות רבה, והסיפור יגמר באופן מאוד מוגדר ומפורש, ללא
צורך בפרשנויות וללא צורך בהמשך. מאפיינים אלה ואחרים גורמים לכך שכמעט בכל טקס פרסי קולנוע יזכה סרט דרמתי בפרסים
הראשיים.

אספקטים ויזואליים שמאפיינים ז’אנר זה –

לא נדרשת השקעה רבה באפקטים מיוחדים בסרטים מז’אנר דרמה – אלא אם מדובר בתת-ז’אנר דרמה
המחייב זאת, כגון דרמה מלחמתית וכו׳. עם זאת, לרוב תתבטא השקעה רבה יותר בתלבושות ובמיקומים בהם מתרחשת הדרמה. במידה
ומדובר בדרמה בת ימינו, הדמויות והחללים יהיו ריאליסטים ככל האפשר ויגרמו לנו להאמין בהן ולהן ולהזדהות עם הדמויות.
במידה ומדובר בדרמה עם אלמנטים תקופתיים, תהיה הקפדה על פרטי פרטים בתלבושות ובחללים השונים בהם מתרחש הסיפור. כפועל
יוצא מכך, לעיתים ידרש איפור מקצועי ביותר בכדי לאשש את אשליית התקופה בה מתרחשת הדרמה.

סגנון הצילום יבחר על פי אופיו של הסרט וישאר נאמן לתפיסה חזותית מסויימת לכל אורכו.
לדוגמה, יתכן שעקב סגנון הסיפור יבחר סגנון צילום של מצלמת כתף לאורך מרביתו של הסרט, אך יתכן גם שמרבית הצילום יהיה
מבוסס על מצלמות נייחות. תיתכן כמות תקריבים גדולה יותר מבז’אנרים אחרים מאחר ובדרמה הרצון להעביר את המסע הרגשי של
הגיבורים מניע את הסיפור כולו, ולכן ירצה הבמאי להדגיש לצופה את הרגעים החשובים. בנוסף, מאחר ומרבית ההתפתחויות
בז’אנר מבוססות על אינטרקציה עם דמויות אחרות, צפויה הדגשה משמעותית של כל מה שעובר עליהן בסיפור.

לעיתים קרובות תתרחש הדרמה במיקום אחד ראשי לאורך הסרט כולו, או תתמקד במיקומים ראשיים
ספורים בלבד, ולכן תשומת הלב לפרטים במיקום זה תהיה רבה.

גם הקומפוזיציה שתבחר לסרט תלויה בסגנון העלילה ובבמאי, ועשויה להשתנות מדרמה אחת לאחרת.
יתכנו זוויות מצלמה סטנדרטיות וגדלי פריים מוכרים, אך יתכנו גם זוויות מיוחדות וגדלי פריים קיצוניים יותר, בהתאם
לסגנון שבחר הבמאי.

מתוך הסרט “אלוהי הקטל”

זו עוד דוגמה לסיפור דרמתי טהור המתרחש סביב מפגש בין שני זוגות של הורים שבין ילדיהם התרחש
מאבק אלים. המפגש אמור ליישב את המחלוקת באופן תרבותי, והסרט כולו מתרחש בביתו של אחד הזוגות.

הקצב בסרט מתגבר והולך מתחילת הסיפור ועד סופו, אך אין בכך רמיזה על חיתוכים תזזיתיים
בין שוטים שונים אלא על  התקדמות העלילה. עם זאת, פעמים רבות, ככל שהעלילה תתקדם לקראת השיא, יהיו חיתוכים
תכופים יותר בין זוויות מצלמה וגודלי פריים בכדי לבטא את השיאים הדרמתיים באופן חזותי צמוד.

העורך יקפיד לבחור בנקודת מבט שתכניס את הצופה ללב העלילה כמשקיף נוכח בכל סיטואציה. הדבר
מחייב תשומת לב ודיוק מרובה בכדי שמחד לא יקטע התיזמון הדרמתי בסיטואציה בין השחקנים, ומאידך – לא נגלוש למלודרמה
ולהבעות מוגזמות איפה שלא צריך.

צבע הסרט הדרמתי גם הוא יוכתב לפי הסגנון שיקבע הבמאי – אם מדובר בדרמה עכשווית, סביר
להניח שהצבעים יהיו כאלה  שמעבירים תחושה ריאליסטית אך מוקפדים, ואם מדובר בדרמה תקופתית סביר להניח שהצבעים
יהיו כאלה שיתנו את האווירה המתאימה לתקופה באסוציאציה הקולקטיבית. בהנחה שמדובר בתת-ז’אנר כלשהו – לעיתים צבעוניות
הסרט תוכתב על פי הסגנון המקובל בתת-ז’אנר זה.

הסאונד בדרמה יכלול כמעט תמיד תמה מוזיקלית כלשהי, אך המוזיקה תהיה יותר כרקע או
כאלמנט מקדים/אווירתי  להתרחשות מסויימת. במרבית סרטי הדרמה הסאונד הנוכח יותר יהיה ריאליסטי ומתאים למה שנראה
על המסך באותו הרגע, עם כמות לא קטנה של רעשי רקע המתאימים למקום ההתרחשות. כמעט תמיד הדגש בפס הקול הדרמתי יהיה על
הדמויות הראשיות, בכדי להכניס את הצופה ככל האפשר לתהפוכות שעוברות עליהן. הטקסט המדובר, כולל כל מחווה וכל רעש סמלי
שהפיקו השחקנים, יהיה ברור ובחשיבות עליונה.

מתוך הסרט “סודות ושקרים”

גם זו דוגמה לסרט דרמתי טהור בו במרכז הסיפור מפגש בין בחורה צעירה לאמה הביולוגית עימה לא
נפגשה מעולם. גם פה אין עירבוב עם שום תת-ז’אנר וכל הדמויות מתפתחות עקב הסיטואציה המרכזית.

לסיכום, ניתן לומר כי בז’אנר דרמה ישנה גמישות רבה לעורך ולשאר היוצרים מאחר והדגש הוא על
הדמויות, על התפתחותן ועל המשחק. זהו ז’אנר המאפשר גיוון רב בכל האספקטים הויזואליים, ועם זאת דורש דיוק מרובה בעת
יצירתו בכדי להעביר את העלילה בדרך הרגשית החזקה ביותר. לפיכך סרטים דרמתים הם אלה העומדים במבחן הזמן יותר משאר
הז’אנרים, שכן סיפור טוב המסופר ומשוחק כהלכה תמיד נשאר כזה – ללא קשר לתקופה בה נוצר.