בכדי להבין את השאלה הזו נדרש ידע כללי מקדים בנוגע למטבחים. את האזכורים הראשונים למטבח
הדומה לזה שאנו מכירים היום אנו פוגשים לראשונה באמצע המאה ה-19 לאחר המהפכה התעשייתית.
עד המהפכה התעשייתית
המטבח עבר גלגולים קטנים, בתחילה מדורת המטבח מוקמה במרכז הבית ושימשה לחימום הבית ובמקביל להכנת האוכל. בשלב מאוחר
יותר היא הוצמדה לקיר ולאחר מכן נסגרה בחדר נפרד לחלוטין ונשארה באופן הזה, פחות או יותר, עד שנות ה־70 של המאה
ה־20.
המהפכה התעשייתית עוררה הגירה לעיר בשל הצורך במקומות עבודה ובעקבות כך נולד הצורך במטבחים קטנים יותר מאלו
הנהוגים בכפר ושימושיים מהם. זאת בנוסף כמובן לעובדה כי המהפכה התעשייתית יצרה מכשירי עזר ראשוניים למטבח ואיתם
השימוש בגז שהחליף את המדורה, יצירת מערכות ביוב וניקוז עירוניות ועוד.
המטבח העירוני הראשון הינו "מטבח
פרנקפורט" ע"ש 10,000 המטבחים הראשונים שהוקמו בשיכונים שונים בעיירה בפרנקפורט שבגרמניה."מטבח פרנקפורט“, שמידותיו
190×340 ס״מ, הפך למאפיין המטבח המודרני ומידותיו נחשבות לסטנדרט למטבח עד היום.

כעיקרון, קיימים ארבעה סוגים של
מטבחים:
מטבח טורי – כל חלקי המטבח (ארונות ומכשירים) מסודרים בטור לארוך קיר אחד.
טיב המטבח
הטורי מותנה באורך הקיר ובמרחק בין העזרים השונים במטבח (מקרר, כיור, כיריים).
הנתונים שיש לחשוב עליהם הם יעילות
העבודה במטבח, משמע לדאוג שהעזרים לא יהיו רחוקים מדי זה מזה, ובמקביל יצירת מרווח מספק שייצר משטחי עבודה נוחים
וגדולים דיים בין העזרים.
בדרך כלל, במטבחים טוריים ייווצר מחסור במקומות אחסון, בעיקר בגלל הצורך בשמירה על
מרחקים לא גדולים מידי בין העזרים, ולכן יידרש מזווה או אזור אחסון שאינו חלק מארונות המטבח.

מטבח דו טורי – מטבח זה
מוכר גם בשם "מטבח ספינה“, ממוקם על שני קירות מקבילים. מקורו במטבחים בעלי מבנה צר של ספינות ויאכטות. ומתוך כך זהו
מטבח בעל מאפיינים יעילים וחסכוניים במקום ובמרחב. מטבח זה נחשב למטבח היעיל ביותר מבחינת זרימת העבודה בין עזרי
המטבח השונים, ויש להקפיד להקדיש תשומת לב רבה למרחקים ביניהם ולשמירת זרימת העבודה ביניהם. מיקום של שולחן בין שני
מקבילי המטבח יפגע בזרימת העבודה כמו גם הרחקת המקבילים זה מזה בצורה מוגזמת.
בהמשך נדון על המרחקים הנכונים
ביותר בין עזרי המטבח השונים.

מטבח L – המטבח מסודר לאורך
שני קירות ניצבים.
מטבח L, או בגירסה המעוברתת- מטבח ר, הוא מטבח שבו שלושת עזרי המטבח העיקריים של המטבח ממוקמים
על שתי צלעות ארוכות הניצבות זו לזו, כאשר לרוב צלע אחת תכיל את יחידות הגובה של ארונות המטבח ובתוכן המקרר, בעוד
הצלע השנייה תכיל את היחידות הנמוכות וכחלק מהן את הכיור והכיריים. יתרונו של מטבח בצורה זו הוא האפשרות לייצר פינת
אוכל יומיומית (בנוסף לפינת האוכל הרשמית לאירוח, או במקומה, בכדי לנצל את שטחה לטובת שימושיות אחרת במרחב הציבורי)
בתוך חלל המטבח, בפינה הנגדית לפינת המפגש- בין ניצבי הארונות.
חוקי התכנון, אשר קריטיים בשתי צורות המטבחים
הקודמות, פחות נוקשים בצורת מטבח זו ומאפשרים התאמה אישית להרגלים של בני הבית. כמו כן יש צורך לשמור על מרחקים
סבירים בין עזרי המטבח השונים ולאפשר תנועה ישירה ולא פתלתלה ביניהן.

מטבח U– או בשמו
העברי מטבח ח הוא מטבח פריבילגיה! זהו מטבח לדירות שלא כל מילימטר בו מחושב. היתרונות של מטבח זה הם משטחי העבודה
הארוכים המאפשרים עבודה מקבילה על מספר "פרוייקטי בישול", או עבודה של מספר אנשים במקביל במטבח. במקור כמובן שמטבח
זה, כשאר תבניות המטבח, היה מטבח סגור- בתוך חדר ולא כלל פינת אוכל, מה שהפך את כל רצפת החדר לחלל מעבר בין עזרי
המטבח השונים וליצירת זרימת עבודה נינוחה ויעילה. מבחינת עקרונות התכנון, במטבח מסוג זה כל אחד מעזרי המטבח ימוקם
בצלע שונה מצלעות המטבח. אם שניים מעזרי המטבח ממוקמים על אותה צלע, על אותו קיר, הרי שזהו מטבח L ולא מטבח U. ואז
תפקידה של הצלע השלישית הוא אחסון / משטח עבודה נוסף / או דלפק ישיבה.
יתרון משמעותי נוסף של מטבח זה הוא שטחי
האחסון הנרחבים, שהרי מה יותר טוב מזה שכל הכלים כולל כלי ההגשה נמצאים בהישג יד והמזווה המכיל את מוצרי המזון
היבשים נמצא גם הוא בתוך מרחב העבודה, ונגיש, וזמין. בנוסף לכך, ומפאת העובדה שהוא חולש על שלוש קירות, במרבית
מהמקרים ניתן לוותר על ארונות עליונים ובכך להגדיל את תחושת המרחב במטבח.

מטבח U עם אי? בפועל זהו
מטבח דו־טורי הכולל שתי צלעות מקבילות נוספות לאחסון והרחבת שטחי העבודה. הכיור והכיריים ממוקמים ע"ג האי ביחד עם
התנור ומדיח הכלים בעוד שהמקרר נמצא מולם. האי מהווה מעין הפרדה בין אזור העבודה לאזור ההגשה, כאשר מתאפשרת
אינטראקציה בין הסועדים לעושה במלאכה.

בואו נדבר מידות, חבר טוב בתכנון נכון של מטבח הוא משולש הקסם, יש
שיקראו לו משולש הזהב, כמחווה ל"יחס הזהב" אבל זו כבר נוסחה שונה ונושא לשיחה אחרת מעניינת לא פחות… אותו קו דמיוני
המחבר בין שלושת העזרים המרכזיים במטבח: כיריים, כיור, ומקרר. משולש זה הוצג לראשונה בשנות ה־30 בארצות הברית, והוא
דן בטווח מידות המרחק בין עזרי המטבח השונים. מידת המרחק המירבית בין עזר לעזר, תוך שמירה על תנאי עבודה נוחים
ויעילים היא שישה מטרים (600 ס"מ), אך עדיף לשמור מידה זו קרוב יותר לשלושה מטרים כלומר 3 צעדים ממוצעים בין עזר
לעזר. מידות אלו חושבו ונבדקו תוך שהן לוקחות בחשבון את משטחי העבודה שנוצרים עקב שמירה על מרחקים אלו. בהתאמה
לנתונים אלו שנבדקו, נקבע כי מיקום הכיור יהיה תמיד באמצע הדרך בין המקרר לכיריים. שהרי נוציא מוצרים מהמקרר, נניח
על משטח העבודה לקראת שטיפה, נשטוף בכיור, נניח על משטח העבודה בצד השני לקראת חיתוך, ומשם הדרך קצרה אל הכיריים או
התנור.

עוד בענייני
מידות…
מידות אופטימאליות לסוגי המטבחים השונים:

מספר מידות נוספות שמתכנני מטבחים מקפידים עליהן:

כמובן שבתכנון מטבח קיימות לא מעט מידות נוספות שראוי לקחתן בחשבון, אבל בואו נשאיר משהו
למתכנן המטבחים.

זוכרים את שנות ה־70? הזכרנו אותם בתחילת המאמר. אז השינוי הגדול במבנה המטבחים חל בשנות
ה-70 ואם רוצים אפשר להאשים אותן ברצון העז שלנו לאי בכל מחיר.

בשנות ה־70 חדלו המטבחים מלהיות חדר נוסף המופרד משאר החלל הציבורי של הבית והתקבלו כאלמנט
עיצובי נוסף בחלל שאינו פחות מאזור האירוח ויש להשקיע בו באותה מידה אם לא יותר. בעקבות פיתוחים טכנולוגיים שונים,
ביניהם מערכות אוורור, קולטי אדים, ואביזרי יניקה, התאפשרה חשיפת המטבח אל שאר החלל הציבורי. מה שגרם לויתור על
לפחות אחד מקירות המטבח. עם השנים והרצון, הצורך ו/או הטרנד (לא חשוב מה בא קודם) נולד האי. הנ״ל נולד מתוך הרצון
לייצר פינת אוכל יומיומית נגישה לאזור הכנת האוכל ובכך לשמר את פינת האוכל לאירועים מיוחדים, או מתוך הצורך באזורי
אחסון נוספים שבוטלו בעקבות הויתור על הקיר לטובת פתיחת המטבח לחלל הציבורי, או פשוט כי זה טרנדי ולכולם יש.

בכל מקרה ובלי קשר לסיבת התווספותו, בלא מעט מקרים נאנס המטבח ע"י האי.

לפיכך להלן מספר חוקי עשה ואל תעשה בכל הנוגע לאי

אם יש בבית מבוגרים, או ילדים קטנים, התאימו את גובה האי לצרכים שלהם, כן גם במחיר של ויתור
על אי בגובה בר, שהרי אם לילד או לסבא לא יהיה נוח לשבת לאכול אזי האי לא יהיה שימושי, לא חבל?

אז מתי אפשר להגשים את שאיפת האי?

ליצירת אי טוב ויעיל לא חייבים שטח עצום. אי בהחלט יכול להתקיים גם בדירת 80 מ"ר אם הוא
מתוכנן נכון.

משמע אם מקפידים שגודלו יהיה 120 ס"מ ומסביבו יתקיימו מעברים של 90-120 ס"מ ובנוסף הוא יכיל
את אחד מעזרי המטבח (כיור או כיריים) ויכלול נקודת חשמל. אז גם אי קטנטן הוא אי! ואולי אפילו אי קטן ושובב הוא שובה
יותר מאי גדול ואימתני.

אז הקפידו על תכנון נכון ותיהנו מהאי הפרטי שלכם. ואם לא הסתייע בידכם, אז תשוטו לקריביים,
אין לי ספק שתהנו לא פחות.